אפידמיולוגיה של פציעות ספורט

ד”ר גל דובנוב, ד”ר נעמה קונסטנטיני עורכי מדור הספורט

מבוא

מספר רב של מחקרים הוכיח את הקשר בין פעילות גופנית (פ”ג) לבין בריאות טובה. פציעות בספורט הן מעין ‘תופעת לוואי’, ורובן הגדול בר מניעה.

מטרת המחקר הייתה לתאר את התפלגות פציעות הספורט בחתך ארצי בגרמניה.

שיטות

בשנים 1997-1999 נערך סקר בריאות לאומי בגרמניה בקרב כ-7000 נשאלים ומתוכו הוצאו הנתונים לגבי נסיבות הפציעה, אבדן ימי עבודה, מיקום הפציעה ומספר שעות פ”ג שבועיות.

תוצאות

שכיחות פציעה בזמן ספורט היה 3% בשנה. 62% מהן גרמו להיעדרות מהעבודה או לפגיעה ביכולת לעבוד, אולם הסיכוי לכך היה נמוך בהרבה לעומת תאונות עבודה או תאונות דרכים.

60% מהפציעות היו נקיעות או קרעי רצועות; 18% היו שברים; 12% היו פצעים פתוחים; 4% היו פציעות פנימיות של בטן או חזה, ו-3% היו חבלות ראש. השברים אירעו לרוב בגפים התחתונות.

גורמי סיכון לפציעה היו מין זכר (סיכון מוגבר פי 3 לעומת נשים), גיל צעיר (כמעט ולא אירעו פציעות בגילאי 60-79) ומספר שעות פעילות שבועיות (סיכון של 2.9-2.8 לפעילים שעה-שעתיים בשבוע, סיכון של 13% לפעילים מעל 4 שעות בשבוע).

מסקנות

מחקר זה מציג נתונים על פציעות ספורט בחתך לאומי בגרמניה. נמצא כי גברים נפצעים פי 3 מנשים, כי קיים מדרג גילאים בסיכון לפציעה, והוא עולה עם כמות הפעילות. ידוע כי כדורגל הינו ענף פעילות נפוץ בקרב הצעירים וממחקר קודם עולה כי 46% מפציעות הספורט נגרמו מכדורגל. ממצאי המחקר תואמים לאלו מארצות אחרות. מחסרונות המחקר לא נכללו פציעות קלות אשר לא דרשו טיפול רפואי ולא נכללו פציעות קטלניות. נראה כי יש למקד את תכניות המניעה בקרב הצעירים יותר והפעילים יותר.

דבר העורכים

מחקר זה מציג את אופיין של פציעות הספורט אשר נגרמו בקרב האוכלוסייה הכללית. אם גם בישראל ישנם 3% פציעה בקרב הפעילים, אזי מדובר בכמה עשרות אלפי פציעות ספורט בשנה מספר מכובד בהחלט. חשוב רק לוודא כי אירוע מסוג זה לא יגרום להפסקת הפעילות לאחר ההחלמה וכי ההחלמה והשיקום יבוצעו באופן נכון.


Schneider S, et al. Sports injuries: population based representative data on incidence, diagnosis, sequelae, and high risk groups. Br J Sports Med 2006;40:334339.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן