האם טיפול משולב בציקלוספורין ולפלונומיד יעיל כנגד ארתריטיס ראומטית חמורה? (Journal of Rheumatology)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי במטופלים הסובלים ממחלת ארתריטיס ראומטית (RA) פעילה שאינה מגיבה לטיפול במתותרקסאט, השילוב של ציקלוספורין (CYCLOSPORINE) ולפלונומיד (ARAVA), שהן תרופות הידועות כ-disease modifying antirheumatic drug 

(DMARD), עשוי להיות יעיל. המחקר פורסם בכתב העת לראומטולוגיה (Journal of Rheumatology).

המחקר עקב אחרי 106 מטופלים לאורך שנה, שקיבלו באופן אקראי 2.5-5 מ”ג/לק”ג/ליום ציקלוספורין, 20 מ”ג ליום לפלונומיד או שילוב של שתי התרופות באותם מינונים התחלתיים.

על-פי תוצאות המחקר, 80% מהחולים שקיבלו שילוב של שתי התרופות השיגו 50% שיפור

על-פי מדד של הקולג’ האמריקאי לראומטולוגיה (ACR50), וזאת בהשוואה ל-40% שיפור בלבד בקרב החולים שטופלו בציקלוספורין בלבד ו-42% שיפור בלבד בקרב החולים שטופלו בלפלונומיד בלבד.

עורכי המחקר ציינו כי שילוב התרופות היה טוב יותר משמעותית מאשר הטיפול בכל אחת מהתרופות בנפרד גם כאשר הוא נבדק על-פי מדד מחמיר יותר, המגדיר שיעור תגובה של 70% (ACR70), וזאת מאחר שהשילוב הביא לשיעור תגובה של 69%, הטיפול בציקלוספורין בלבד

ל-34% והטיפול בלפלונומיד בלבד ל-30%. בנוסף, בשבוע ה-48 חולים שטופלו בשילוב התרופות השתמשו בפחות פרדניזולון מהחולים שתורפו באחת התרופות בלבד.

לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות כאשר בוחנים את התוצאות על-פי ניקוד 28 לפעילות המחלה (DAS28). הירידה במדד זה היתה של 2.74 בחולים שטופלו בשילוב התרופות, 2.53 בחולים שטופלו בציקלוספורין בלבד ו-2.28 בחולים שטופלו בלפלונומיד בלבד.

בנוסף, לא צויינו תופעות לוואי חמורות או בלתי צפויות ברב בחולים שטופלו בשילוב התרופות לאורך 12 חודשי המחקר.

אחד החוקרים מסר בראיון שנערך עימו כי לאורך העשור האחרון, טיפולים ביולוגיים הובילו להתפתחות משמעותית בטיפול ב-RA. למרות זאת, ציין החוקר, לא כל החולים מרוויחים מהשימוש בתרופות אלו, וישנן דאגות משמעותיות הנוגעות לבטיחות השימוש הממושך בהם.

החוקרים סיכמו באומרם שמחקרם מצביע על כך ששילוב 2 תרופות DMARD אימונוסופרסיביות קונבנציונליות נסבל בצורה מצויינת על-ידי המטופלים והוא בעל פרופיל בטוח כך ששילוב זה מהווה הצעה תחליפית טובה להשגת הקלה במקרי ארתריטיס ראומטית חמורה. 

לידיעה המלאה ממדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן