ב-23/2 דיווחנו כאן על מחקר גדול מה-NEJM שבחן את יעילותם של הגלוקוזמין והכונדרויטין (ושילוב בינהם) בטיפול בסובלים מכאבי ברכיים על רקע אוסטיאואתריטיס.

כזכור, התוצאה המרכזית של המחקר הייתה מאכזבת מבחינת תוספי תזונה אלה, שכן ההבדל בין הפחתת הכאבים כתוצאה מהשימוש בהם בכלל קבוצת המחקר לבין הפלציבו היה קטן וגם לא מובהק סטטיסטי.

להלן תגובתו של ד”ר אמיר אורון מאורטופדית א’, אסף הרופא:

“במחקר הנ”ל נמצא כי בקרב החולים הסובלים מכאב בינוני עד קשה נמצא שיעור מגיבים הגבוה בכמעט 50% מזה של הטיפול באינבו.לעומת זאת, במסגרת כלל המטופלים שהשתתפו במחקר שיעור התגובה לאינבו הוא כ60% בעוד התגובה לשאר הטיפולים ובכלל זאת הטיפול בסלקוקסיב חרגה מיעילות האינבו רק ב10%.

בגוף המחקר מציינים עורכיו כי הפרש זה בשיעור תגובה של חולים איננו בעל משמעות קלינית אמיתית

לצערנו הרב, המחקר לא ענה בצורה מספיק מקיפה על השאלות אליהן כוון ותחושתי היא שמטרת העבודה פוספסה בסופו של דבר… ד”ר אמיר אורוןאורטופדיה א’מרכז רפואי אסף הרופא.

הערת המערכת:  אכן, כפי שניתן לראות בתרשים מקישור זה, מתוך המאמר המלא עצמו ב-NEJM , הסיכוי היחסי לשיפור בטיפול המשולב (גלוקוזמין וכונדרויטין) במטופלים שרמת הכאב שלהם בתחילת המחקר הוגדרה כבינונית עד חמורה (מדד WOMAC 301-400 ) היה למעלה מ-1.5 בהשוואה לפלציבו (ואף מובהק סטטיסטי) , ואף גבוה יותר מאשר הסלקוקסיב בקבוצה זו. יש לציין שגלוקוזמין או כונדרוטין בנפרד לא נמצאו כיעילים יותר מפלציבו גם בתת קבוצה זו. רמת השיפור (היחסי בהשוואה לפלציבו) כפי שנמדדה בסקאלת הכאב הייתה של 25% בתת הקבוצה הזו של רמת כאב בינוני-חמור בתחילת המחקר.

ניתן אולי להסביר את התוצאות הללו בכך שבאנשים הסובלים מכאב קל יחסית קיים אפקט פלציבו חזק, ש”ממסך” את השפעתם של חומרים אלה. בדרגות חמורות יותר של כאב, אפקט הפלציבו קטן יותר והשיפור הנובע מהשימוש במרכיבים אלה בא לידי ביטוי משמעותי יותר. לכן, למרות התוצאות הראשיות ה”מאכזבות” מבחינת “חסידי” הגלוקוזמין והכונדרויטין (ושוב יש להדגיש שרק שילוב של שניהם היה אפקטיבי בתת הקבוצה הזו) ניתן דווקא לראות במחקר זה חיזוק עובדתי ומדעי נוסף לתועלת וליעילות של מרכיבים אלה. 

כדאי גם לזכור שלא אתי ולא מקובל לטפל בפלציבו בחולים הסובלים מכאבים, ולכן אם זוכרים שבכל מקרה הטיפול בשילוב של שני מרכיבים אלה, בכלל הקבוצה, השיג שיעור תגובה של כ-67% , הרי שיש לכך ודאי משמעות קלינית וטיפולית. 

נקודה חשובה נוספת שיש לציין היא שבעוד שהטיפולים המקובלים והנפוצים האחרים בכאבים מסוג זה (NSAIDs ו-COX-2) גורמים כידוע לתופעות לואי גסטרואינטנסיאליות ואו קרדיווסקולריות (עיין ערך ויוקס..) נראה , וכך גם דווח במחקר זה, שלגלוקוזמין וכונדרויטין אין תופעות לואי משמעותיות בהשוואה לפלציבו.

בהערת אגב,  אמש פורסם ב”הארץ” כי הוגשה תביעה ייצוגית נגד יצרני המגה-גלופלקס (אלטמן-טעם טבע) על סך 1 מיליון ש”ח לפיה החברה מבצעת הטעייה בפירסום  וכי “להבטחה שיש טיפול לסחוסי הגוף, אין כל ביסוס מדעי וההסתמכות על מחקרים רפואיים כביכול, אינה מבוססת, ולכל היותר מדובר בסקרי דעת קהל ו/או ‘מחקרי’ שביעות רצון”.

היצרן, בתגובה ל”הארץ” טען שמדובר כנראה ביוזמה של חברות תרופות מתחרות…

מעניין כיצד ייעשה שימוש בדיון המשפטי הזה בתוצאות המחקר האחרון מה-NEJM…