רגישות סריקות ה- MRIs עולה בעזרת סממנים רדיולוגים (American Journal of Roentgenology)

מומחים לרדיולוגיה יכולים ליצור דיאגנוזה קדם-ניתוחית מדויקת יותר לגבי נזקים בסחוס הברך ע”י שימוש ב- 4 “סימנים” רדיולוגים.
ע”י שימוש בארבעת הסימנים לזיהוי ההיקף וסוג הנזק לסחוס הברך ניתן לפענח ביתר דיוק את תוצאות ה- MRIs.

במהלך המחקר המתואר לעיל, מבקרים ניתחו נכונה 89% ממקרי הנזקים בברך בעזרת ארבעת הסימנים: “המשולש הקטום”, “הפער”, “הפער הגבולי” ו”צל הסהרון” (מניסקוס).
כל אחד מסממנים אלה מתאר קרע ונזק יחיד במינו של סחוס הברך.
סוגי נזקים אלו מבוססים על דפוסים קבועים שניתן לזהותם ב- MRIs.

קרע במניסקוס, למשל, חושף סחוס נסתר בברך היכול להוביל לשחיקה מואצת ודלקת פרקים במפרק הברך.

ישנו יתרון בזיהוי פגמים שאינם ניתנים ל”תיקון” בניתוח (כגון קרע רדיאלי במניסקוס), שכן כאשר הפרוצדורה אפשרית ופרקטית, ריפוי סחוס פגוע עדיף תמיד על הסרתו.
מאחר וטיפול בקרע במניסקוס תלוי בתצורתו, בגודלו ובמיקומו, אופיו של הקרע יכול לעזור למנתח ולמטופל להחליט על סוג הניתוח הדרוש ועל תקופת ההחלמה המתאימה שתבוא בעקבותיו.

רדיולוגים יכולים לאתר בקלות את ארבעת הסממנים ע”מ לאתר קרע רדיאלי טרם ניתוח. שימוש בסימנים רדיולוגים אלה מעלה את דיוק האפיון העתידי ואת הרגישות לגילוי קרעים רדיאלים מ- 37% ל- 89%.
 
צוות החוקרים מסכם שע”י שימוש בארבעת הסימנים, רוב הרדיולוגים אשר עוסקים בפענוח  MRIs של הברך, יצליחו במידה רבה לזהות קרעים במניסקוס.
מאחר והשימוש בסימנים פשוט למדי, רמה גבוהה של דיוק תושג גם ע”י רדיולוגים שאינם מומחים בתחום השלד והשרירים.

לדיווח ב- Doctor’s Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן