ע”פ סקירה המתפרסמת כעת ב-BMJ אין עדויות לכך שמלטונין אפקטיבי בטיפול בהפרעות שינה שניונית, או בהפרעות שינה המלוות למגבלות שינה כמו ג’ט לאק, או לעבודה במשמרות לילה. יש עדויות עם זאת לכך שהמלטונין הוא בטוח בשימוש לטווח קצר.

החוקרים ביצעו סקירה שיטתית כדי לבחון את היעילות והטיחות של מלטונין בקבוצות מטופלים שונות. הנתונים נאספו מתוך 13 מאגרי מידע אלקטרונים, מהם נאספו 13 מחקרים אקראיים שעירבו בני אדם. לצורך הערכת הבטיחות נעשה שימוש במחקרים אקראיים ולא אקראיים.

להלן עיקר המימצאים:

• 6 מחקרים מבוקרים שכללו 97 מטופלים לא הוכיחו כל יעילות שיש למלטונין על זמן התחלת שינה על מטופלים עם הפרעת שינה שניונית. הפער בזמן הממוצע של השינה היה 13.2 דקות.


• מתוך 9 מחקרים מבוקרים שכללו 427 מטופלים נמצא שלא הייתה כל עדות לכך שמלטונין השפיע על זמן התחלת שינה במטופלים עם הפרעת שינה על רקע מגבלות בשינה. (כמו ג’ט לק או עבודה במשמרות). (הפרש זמן ממוצע של 1- דקות).


• 17 מחקרים מבוקרים עם 651 משתתפים הראו שאין כל הוכחה לאיזשהן תופעות לואי של מלטונין במהלך תקופת שימוש של עד 3 חודשים.

החוקרים מציינים שלמרות העלייה ביעילות השינה של אנשים עם הפרעת שינה שניונית הייתה מובהקת מבחינה סטטיסטית עם מלטונין, האפקט היה קטן והראה עלייה בזמן שינה של כ-10 דקות, פחות מ-2% מזמן שינה ממוצע של 8 שעות. החוקרים סבורים שלמימצא אין חשיבות קלינית לאוך כך. החוקרים מציינים גם מס’ מגבלות לסקירתם ומימצאיהם:

• המחקרים עליהם התבססו החוקרים היו קצרי טווח ברובם


• מס’ מחקרים לא דיווחו באופן מספק על פרטים הנוגעים להתערבות הטיפולית, מה שמעלה ספקות לגבי האיכות המתודולוגית של מחקרים אלה.


• לא נכללו מחקרים שלא נכתבו באנגלית, דבר שהיה עשוי לשנות את המימצאים באופן משמעותי

BMJ, doi:10.1136/bmj.38731.532766.F6 (published 10 February 2006)

הערת מערכת: לפני כשבוע דיווחנו על מחקר שמצא כי למלטונין השפעה על לחץ הדם בשינה ולכן הוא בעל יכולת הגנה קרדיווסקולרית.