המשך שיפור בתגובות הנוירולוגיות והתפקודיות של שרון אך עדיין אין ודאות לגבי יכולת תפקוד. הנהלת הדסה תוקפת גם את הביקורת מצד ”הארץ” על אי איבחון מצב העמילואיד האנגיופתי במהלך האישפוז הראשון

ע”פ דיווח לתקשורת היום ב-18:00 מאת מנכ”ל הדסה, פרופ’ מור יוסף, המדדים השונים הנבדקים באופן רציף אצל ראש הממשלה שרון תקינים. מבחינת התפקוד המוחי, קיימת התקדמות קלה:  נצפו תנועות רחבות יותר בצד ימין בהשוואה לאלה של אתמול, ונצפתה גם תנועה קלה בידו השמאלית כתגובה לגירוי.

תכנית הטיפול היא להמשיך הפחתה של מינון תרופות ההרדמה ובמקביל לבצע את הבדיקות הנוירולוגיות.

ד”ר יורם וייס, מנהל מח’ הרדמה וטיפול נמרץ אשר היה שותף לצוות המטפל של רה”מ שרון מאז הגיעו השתתף גם הוא לראשונה בעדכון לתקשורת. המסר המרכזי שלו הוא שיש עדיין להמתין בסבלנות, והבשורה המשמעותית אולי היא שלא נשקפת סכנת חיים מיידית לשרון. לא ניתן לדבריו עדיין להתייחס למצב הקוגנטיבי שכן לא הסתיים שלב הפינוי של התרופות המרדימות בדמו של שרון.

כמו כן דווח על שיפור בכושר הנשימה העצמוני של שרון: אמנם עדיין מונשם בעזרת מכונת הנשמה, אך הוא זה שמפעיל את המכונה למעשה.

בפתח דבריו של פרופ’ מור יוסף היום ב-18:00 הוא דחה את הביקורת הנמתחת על הטיפול ברה”מ, כשהוא מתייחס בעיקר לדיווח של “הארץ” היום (לפיו נטען כי ע”פ “מקור פנימי מוסמך” מהדסה, שרק במהלך האישפוז הנוכחי של שרון נמצא שלמעשה סבל מ”עמילואיד אנגיופתי”, אבחנה ש”פוספסה” באישפוז הראשון, ואשר גרמה, ע”פ הכתבה לטיפול הלא נכון בקלקסן אשר היווה את הסיבה לשטף הדם), אשר לטענתו הוא דווח לא נכון.

בראיון לרפי רשף בערוץ 10 התייחס גם המשנה למנכ”ל הדסה, ד”ר יאיר בירנבאום לביקורת “בהארץ” אותה הגדיר כ”זדונית”.  גם הוא וגם פרופ’ מור יוסף העבירו את המסר כי ניתן יהיה לבצע בעתיד עוד מספיק תחקירים ודיונים בשאלת האיבחון והטיפול, אך כעת הצוות חייב להיות ממוקד במשימת הטיפול ולא בהתגוננות מול ביקורת והאשמות.

מההתיחסות של הנהלת הדסה  לטענות “הארץ” עדיין לא היה ברור לגמרי אם הטענה שרה”מ סבל מאמילואיד אנגיופתי (שגרם לפי הטענה  לשבץ הראשוני) אינה נכונה, או שהטענה שאינדיקציה זו לא אובחנה במהלך הבדיקות שעבר במהלך אישפוזו הראשון אינה נכונה…

בכתבה נוספת בהארץ , משעות אחה”צ, המתייחסת לתגובת הנהלת הדסה,  נטען כי פרופ’ מור יוסף אינו מכחיש את עצם האבחנה, אלא טוען שהאבחנה לכך נעשתה עוד במהלך האישפוז הראשון של רה”מ.

מכל מקום, מידע על הפרעה זו ניתן לעיין כאן, במדריק Merck : בחלק 14 (הפרעות נוירולוגיות) בפרק 174 (מחלות מוח וכלי דם במוח). ע”פ ההסבר, עמילואיד אנגיופתי עלול אכן לגרום לדימום קוטבי במוח. במקרה כזה, הטיפול בתרופות נוגדות קרישה או נוגדות צימות טסיות אכן מהווה התווית נגד. אם אכן צודק “הארץ” שהאבחנה הזו נעשתה במהלך הבדיקות שנערכו בעת האישפוז הראשון, מתעוררת אכן שאלה הנוגעת לטיפול בנוגדי הקרישה. מצד שני, ההסברים שניתנו לאחר האישפוז הראשון, וכן גם בעת מסיבת העיתונאים שבה “נחשף” תיקו הרפואי של שרון , התייחסו לפגם המולד שלפי הערכת רופאין גרמה לשבץ, ולכן גם הצורך בצינתור המתוכנן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן