האם לידה וגינאלית ראשונה מעל גיל 38 מהווה גורם סיכון לדליפת שתן במאמץ? (מרכז רפואי ת”א)

מחקר ראשון מסוגו שבדק האם לידה וגינאלית ראשונה אחרי גיל 38 נושאת בחובה סיכון יתר לדליפת שתן במאמץ בוצע לאחרונה ע”י ד”ר אסנת גרוץ וד”ר לימור הלפמן מהיחידה לאורו-גינקולוגיה ורצפת אגן בניהולו של ד”ר דויד גורדון, בבית החולים ‘ליס’ ליולדות, מרכז רפואי תל אביב. מבצעי המחקר זכו בפרס עבודת המחקר המצטיינת של החברה הישראלית לאורו גינקולוגיה במסגרת הכנס השנתי שהתקיים בסוף דצמבר.

במחקר השתתפו 144 נשים שילדו בבית החולים ‘ליס’ ליולדות בשנת 2003.

מתוכן 52 נשים בריאות, מעל גיל 38 (גיל ממוצע 40), שילדו לידה ראשונה וגינאלית וקבוצת ביקורת של 92 נשים צעירות  (גיל ממוצע 26), שילדו לידה ראשונה וגינאלית.

הנשים רואיינו שנה לאחר הלידה במגמה לבדוק את שכיחות דליפת השתן במאמץ. חשוב לציין כי אף לא אחת מהנשים סבלה מדליפת שתן במאמץ טרם ההיריון והלידה. מהמחקר עולה כי 38% מהנשים המבוגרות לעומת 10% מהנשים הצעירות סבלו מדליפת שתן במאמץ שנה לאחר הלידה.

עוד נמצא שהתפתחות דליפת שתן במאמץ בזמן ההיריון עצמו מהוה גורם סיכון לדליפת שתן במאמץ שנה לאחר הלידה.

לדעת החוקרים, ממצא זה מרמז כי התהליך המוביל לדליפת שתן מתחיל עוד במהלך ההיריון עצמו ויתכן שמוחמר בעקבות לידה וגינאלית. מכאן שלא בהכרח ניתן למנוע את התפתחות הבעיה באמצעות  ניתוח קיסרי. החוקרים מסייגים ממצאים אלה ומצביעים על צורך בהמשך מחקר באוכלוסיות גדולות יותר לצורך תכנון מושכל יותר של אופן הלידה בגילאים מבוגרים.

מקור: דוברות מרכז רפואי סורקסי

הערת המערכת: ראוי לציין כי רק בחודש שעבר  פרסמנו כאן מחקר מה-Obstetrics and Gynecology אשר מצא כי כי נשים לאחר המנופאוזה שילדו לידה וגינלית אינן סובלות מאי שליטה במתן שתן באחוזים גבוהים מאלו שמעולם לא ילדו. אמנם לא מדובר בקבוצות זהות מבחינת גיל ומאפיינים אחרים, אך ניתן היה לצפות לתוצאות קרובות יותר, כך שנראה שיש אכן מקום להמשך מחקר, כפי שממליצים החוקרים מ’ליס’.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן