ראש הממשלה שרון יעבור בקרוב צינתור לתיקון מום מולד שכנראה היה קשור לאירוע המוחי שעבר

בתדרוך לתקשורת שניתן היום סקרו רופאי ראש הממשלה שרון את התיק הרפואי שלו. הנקודות העיקריות העולות מהסקירה:


  • שרון יעבור צינתור לתיקון מום מולד (חור זעיר בין העליות בליבו) שהיה כנראה הגורם להיווצרות קריש הדם שגרם לאירוע המוחי.

  • המום המולד התגלה רק בבדיקת ECHO שנערכה דרך הוושט, ולכן לא התגלתה קודם למרות ששרון עבר ECHO רגיל לפני מס’ חודשים

  • שרון מטופל כיום בזריקות קלקסן (clexane – ENOXAPARIN SODIUM ) עד לצינתור במטרה לדלל את הדם ולמנוע היווצרות קריש נוסף.

  • בהגיעו לבית החולים סבל שרון מ”הפרעה בתפקודי שפה”

  • הסוד הכמוס ביותר במדינה, כמעט, נחשף בתדרוך – משקלו של ראש הממשלה – 115 ק”ג , וגובהו 1.70, כלומר BMI של 39.8 התאים להגדרה של “השמנת יתר” (obesity). כדי להגיע ל-BMI “סביר” , נניח של 30, על שרון להפחית ממשקלו 28 ק”ג…

לדיווח המלא של התדרוך ב”הארץ”

בדיון טלויזיוני שהתקיים בערוץ 10 בהשתתפות פרופ’ אנדריי קרן, מנהל המח’ הקרדיולוגית בביקור חולים, הסביר פרופ’ קרן כי:


  • מלבד השמנת היתר של שרון, המימצאים כפי שדווחו (כולסטרול של 200 מ”ג/ד”ל, רמות סוכר)  כפי שנראים מעידים על בריאות סבירה של ראש הממשלה, ובהחלט ניתן לאמר שהוא נראה ומתפקד כצעיר מכפי גילו

  • הצינתור שיעבור בו תבוצע הסתימה של החור בין העליות ימנע היווצרות קריש נוסף

  • האירוע המוחי שעבר, גם בהיותו אירוע מוחי חולף, מעלה את הסיכון לאירועים נוספים בעתיד, ובהחלט יש מקום לצינתור ולהפחתת גורמי סיכון נוספים, ובראשם, ירידה במשקל.

  • יש לקחת בחשבון שלשרון, ככל הידוע “מטען גנטי” חיובי מבחינת תחלואה משפחתית ואריכות ימים

אין ספק שהאירוע של שרון “סחף” את הציבור והעלה את המודעות למניעת מחלות לב ושבץ, ובכך ודאי שמורות לו זכויות חשובות…במאמר המערכת של הארץ, אתמול, קראה המערכת לשרון לחזור לימי נערותו בצנחנים, וברוח אותה קריאה מפורסמת של “אחרי לצנחנים” לקרוא “אחרי לדיאטה ולאורח חיים בריא..” . אנו מצטרפים לקריאה…

במסגרת פרוייקט הצגות המקרים המתקיים ע”י האיגוד הקרדיולוגי ובחסות דקסון יצרנית הווזודיפ, אנו מציגים כעת מקרה שהוצג במרכז רבין, שלו מאפיינים המזכירים את המקרה של ראש הממשלה. מדובר במטופל  עם ASD שגם עבר לאחרונה אירוע מוחי חולף, ושהצוות התלבט באשר להמשך הטיפול בו. לעיון והאזנה למקרה – נא להקליק כאן. מידע נוסף על המקרים שהוצגו בדיון זה במרכז רבין, בהנחייתו של פרופ’ בטלר כשהמציג הראשי הוא ד”ר הרש, ניתן לראות כאן.

על טיפול מניעתי שניוני לשבץ, כולל אירוע מוחי מהסוג ששרון חווה, ניתן לצפות ולהאזין לראיון וידאו שקיימנו עם פרופ’ נתן בורנשטיין, מנהל המח’ הנוירולוגית במרכז רפואי ת”א – כאן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן