ממחקר חדש עולה כי נשים שאובחנו עם סרטן השד, בעלות סיכוי גדול יותר לסרטן שני.

נשים רבותשורדות את האבחנה של סרטן השד, הידיעה באשר לסיכון לפתח סרטן שני חשובה לא רק באשר לתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול סברטן, אלא גם בשל הסיכוי לאטיולוגיה משותפת עם סוגים אחרים של סרטן.

החוקרים זיהו 525,527 נשים עם סרטן שד ראשוני, ועקבו אחריהם להתפתחות סרטן שד ראשוני נוסף, במהלך התקופה שבין 1943-2000. שיעור היארעות של הגידול הראשוני שימשו לחשב את מדד Standradized Incidence Ratio (SIR) של הסרטן השני. כמו כן, תועד הסיכון להתפתחות סרטן ראשוני נוסף לאחר סוגי גידולים שונים, פרט לסרטן השד.

עבור כל אתרי הגידול הראשוני שזוהו יחד, פרט לסרטן שד בצד המנוגד, נמצא מדד SIR של 1.25 (95% CI של 1.24-1.26), בהתבסס על 31,399 מקרים שזוהו לאחר סרטן שד ראשוני. סה”כ הסיכון עלה עם עליה במשך הזמן שחלף מאבחנת סרטן השד וירד עם העליה בגיל בזמן אבחנת סרטן שד.

אתרי גידול רבים באו לידי ביטוי בשכיחות גבוהה מהרגיל. העליה בשכיחות היתה של יותר מ-150 מקרים עבור קיבה (SIR=1.35), מעי גס ורקטום (1.22), ריאות (1.24), סרקומה של רקמה רכה (2.25), מלנומה (1.29), סרטן עור שאינו מלנומה (1.29), אנדומטריום (1.52), שחלות (1.48), כליה (1.27), תיירואיד (1.62) ולוקמיה (1.52).

נשים עם גידול שד פרימרי ראשון, היו בסיכון מוגבר ב-25% לפתח סרטן פרימרי באתר אחר, בהשוואה לנשים ללא סרטן. שכיחות היתר של סרטן לאחר אבחנת סרטן שד נובעת ככל הנראה מהטיפול לסרטן שד ומגורמים גנטיים או סביבתיים משותפים, למרות שהשכיחות הכללית של סרטן מעידה כי ייתכן שיש הסבר נוסף, דוגמאת עליה במעקב ובנטיה הכללית לסרטן.

מגבלות המחקר כללו הטיית סיווג אפשרית של חלק מהגידולים הפרימרים כגרורות, העדר מידע על הטיפול, העדר אפשרות להכליל את התוצאות לנשים המאובחנות כרגע עם סרטן שד, והעדר תקופת מעקב ארוכה במקרים שאובחנו לאחר 1990.

ההשפעות הידועות של הטיפול וגורמי הסיכון השכיחים אינם מסבירים במלואם את השכיחות המוגברת. מידע נוסף בעתיד באשר להשפעה של גורמים אלו, עשוי להוסיף הסברים נוספים להשפעות האפשריות בעקבות עליה במעקב ובנטיה כללית לסרטן.

Int J Cancer. Posted online December 8, 2005.

לידיעה במדסקייפ