שכיחות יתר לאבחון סרטן שני בקרב נשים שאובחנו עם סרטן שד (Int J Cancer)

ממחקר חדש עולה כי נשים שאובחנו עם סרטן השד, בעלות סיכוי גדול יותר לסרטן שני.

נשים רבותשורדות את האבחנה של סרטן השד, הידיעה באשר לסיכון לפתח סרטן שני חשובה לא רק באשר לתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול סברטן, אלא גם בשל הסיכוי לאטיולוגיה משותפת עם סוגים אחרים של סרטן.

החוקרים זיהו 525,527 נשים עם סרטן שד ראשוני, ועקבו אחריהם להתפתחות סרטן שד ראשוני נוסף, במהלך התקופה שבין 1943-2000. שיעור היארעות של הגידול הראשוני שימשו לחשב את מדד Standradized Incidence Ratio (SIR) של הסרטן השני. כמו כן, תועד הסיכון להתפתחות סרטן ראשוני נוסף לאחר סוגי גידולים שונים, פרט לסרטן השד.

עבור כל אתרי הגידול הראשוני שזוהו יחד, פרט לסרטן שד בצד המנוגד, נמצא מדד SIR של 1.25 (95% CI של 1.24-1.26), בהתבסס על 31,399 מקרים שזוהו לאחר סרטן שד ראשוני. סה”כ הסיכון עלה עם עליה במשך הזמן שחלף מאבחנת סרטן השד וירד עם העליה בגיל בזמן אבחנת סרטן שד.

אתרי גידול רבים באו לידי ביטוי בשכיחות גבוהה מהרגיל. העליה בשכיחות היתה של יותר מ-150 מקרים עבור קיבה (SIR=1.35), מעי גס ורקטום (1.22), ריאות (1.24), סרקומה של רקמה רכה (2.25), מלנומה (1.29), סרטן עור שאינו מלנומה (1.29), אנדומטריום (1.52), שחלות (1.48), כליה (1.27), תיירואיד (1.62) ולוקמיה (1.52).

נשים עם גידול שד פרימרי ראשון, היו בסיכון מוגבר ב-25% לפתח סרטן פרימרי באתר אחר, בהשוואה לנשים ללא סרטן. שכיחות היתר של סרטן לאחר אבחנת סרטן שד נובעת ככל הנראה מהטיפול לסרטן שד ומגורמים גנטיים או סביבתיים משותפים, למרות שהשכיחות הכללית של סרטן מעידה כי ייתכן שיש הסבר נוסף, דוגמאת עליה במעקב ובנטיה הכללית לסרטן.

מגבלות המחקר כללו הטיית סיווג אפשרית של חלק מהגידולים הפרימרים כגרורות, העדר מידע על הטיפול, העדר אפשרות להכליל את התוצאות לנשים המאובחנות כרגע עם סרטן שד, והעדר תקופת מעקב ארוכה במקרים שאובחנו לאחר 1990.

ההשפעות הידועות של הטיפול וגורמי הסיכון השכיחים אינם מסבירים במלואם את השכיחות המוגברת. מידע נוסף בעתיד באשר להשפעה של גורמים אלו, עשוי להוסיף הסברים נוספים להשפעות האפשריות בעקבות עליה במעקב ובנטיה כללית לסרטן.

Int J Cancer. Posted online December 8, 2005.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן