סיכון מוגבר למומים בעקבות נטילת Paroxetine בשלב מוקדם של ההריון

FDA פירסמו אזהרה חדשה בנוגע לקשר בין חשיפה ל-Paroxetine במהלך הטרימסטר הראשון להריון ובין סיכון מוגבר למומים מולדים, בעיקר מומים קרדיווסקולרים.

האזהרה מבוססת על ניתוח ראשוני של שני מחקרים אפידמיולוגיים שטרם פורסמו.

המחקר הראשון כולל נתונים מ-Swedish National Registry, שהראו כי הסיכוי למומי לב היה גדול כמעט פי 2 בקרב נשים שטופלו ב-Paroxetine במהלך ההריון המוקדם, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (שכיחות של 2%, לעומת 1%).

במחקר נפרד, נתונים שנאספו מתביעות ביטוח בארה”ב הראו כי השימוש ב-Paroxetine במהלך הטרימסטר הראשון להריון, במקום בנוגדי-דיכאון אחרים, היה קשור בסיכון גדול פי 1.8 למומים מולדים וסיכון גדול פי 1.5 למומים לבביים.

מומים מולדים הופיעו בכ-1.5% מהיילודים שנחשפו ל-Paroxetine, בהשוואה ל-1% מהיילודים שנחשפו לנוגדי-דיכאון אחרים. במרבית המקרים, המומים כללו פגמים במחיצות בין הפרוזדורים או בין החדרים.

ב-FDA ממתינים כעת לתוצאות הסופיות של המחקרים הללו, ומידע נוסף, בכדי לאפיין טוב יותר את הסיכון למומים מולדים הקשור בטיפול ב-Paroxetine במהלך ההריון.

בינתיים, הקטגוריה בנושא הריון עבור Paroxetine שונתה מ-C, ל-D. יש להזהיר מטופלות Paroxetine הנכנסות להריון או מטופלות מצויות כרגע בטרימסטר הראשון להריון, באשר לסיכון האפשרי לעובר, יש לשקול את הפסקת התרופה או שימוש בנוגדי-דיכאון אחרים.

ב-FDA מציינים כי הנתונים במחקרים הוגבלו לחשיפה ל-Paroxetine במהלך הטרימסטר הראשון, ואין כרגע מספיק מידע כדי לקבוע אם הסיכון קיים גם בשלבים מאוחרים יותר של ההריון.

טבליות ותמיסות Paroxetine (Paxil) מומלצות לטיפול בהפרעות דיכאון עמוק (Major Depressive Disorder), הפרעה כפייתית-טורדנית (Obsessive Compulsive Disorder), התקפי חרדה, הפרעת חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder), הפרעת חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder) והפרעת לחץ פוסט-טראומטית (Posttraumatic Stress Disorder).

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן