ממחקר חדש עולה כי 42% ממקרי אי ספיקה כבדית חמוריה (Acute Liver Failure– ALF) נגרמים בעקבות פרצטמול (Acetaminophen). מינון-יתר בטעות הוא הגורם המוביל, אך יש חשיבות רבה גם לניסיונות התאבדות בדרך זו.
Acetaminophen, משכך הכאבים הכי נפוץ בארה”ב, גורם לנמק חמור בכבד ומביא ל-ALF לאחר מינון-יתר בנסיון התאבדות. יש גם עדויות לפגיעה כבדית לא-מכוונת, בעקבות נטילה עצמית של פרצטמול להקלה על כאב או חום, המובילה לנטילה יומית של יותר מ-4 גרם ליום. צום וצריכת אלכוהול עשויים להגביר את הטוקסיות, אך נושא זה עדיין שנוי במחלוקת.
החוקרים אספו נתונים מפורטים בתקופה של 6 שנים, אודות 662 מטופלים, שענו על הקריטריונים ל-ALF עם הפרעות בקרישה, ואנצפלופתיה. 275 מתוך 662 המקרים (42%), נבעו מפגיעה כבדית בעקבות פרצטמול.
במהלך המחקר, האחוז השנתי של ALF בעקבות Acetaminophen, עלה מ-28%, בשנת 1998, ל-51% בשנת 2003. חציון המינון עמד על 24 גרם, מקביל ל-48 טבליות חזקות. מבין 275 המקרים של ALF בעקבות Acetaminophen, 131 (48%) היו מקרים של מינון-יתר לא-מכוון, 122 מקרים (44%) נבעו מניסיונות התאבדות, ו-22 מקרים (8%) נבעו ממקור לא ברור.
בקבוצת הנבדקים שנטלו מינון יתר בטעות, 81% דיווחו על נטילת Acetaminophen, ו/או משככי כאבים אחרים, עבור תסמונות כאב אקוטיות או כרוניות. 38% נטלו 2 טבליות Acetaminophen או יותר בו-זמנית, ו-63% צרכו תרכובות המכילות חומרים נרקוטים.
מבין 275 הנבדקים עם ALF בעקבות Acetaminophen, 178 (65%) שרדו, 74 (27%) נפטרו ללא השתלה, ו-23 נבדקים (8%) עברו השתלת כבד, מהם 71% שרדו לאחר 3 שבועות. בקבוצות המטופלים שנטלו Acetaminophen במתכוון או שלא במתכוון, נרשמו סיכויי הישרדות דומים להשתלת כבד והישרדות ללא השתלה.
הרעילות הכבדית של Acetaminophen, עולה בהרבה על גורמים אחרים ל-ALF בארה”ב. חולים פגיעים סובלים מדיכאון, כאב כרוני, התמכרות לאלכוהול או סמים, ו/או נוטלים מספר תכשירים רפואיים בו זמנית. מומלץ מאוד לחנך את ההורים, הרופאים והרוקחים, להגבלת השימוש במטופלים בסיכון גבוה.
מגבלות המחקר כללו הגבלה למטופלים חולים מאד, שענו על הקריטריונים ל-ALF, קשיים בקביעת ההיארעות האמיתית של ALF באוכלוסיה, וקשיים בלקיחת היסטוריה מדויקת בנבדקים עם שינויים בהכרה.
מהנתונים עולה כי קיים טווח תרפואיטי צר, וכי שימוש עקבי במינון נמוך של 7.5 גרם ליום, עשוי להיות מסוכן. עם זאת, לעיתים קרובות קשה להשיג מידע מדויק על המינון הדרוש בחלק מהנבדקים. החוקרים מתכננים לבחון נושא זה לעומק במחקר עתידי.
במאמר מערכת, מתייחס ד”ר אוגריידי מלונדון, לפוטנציאל להשתלות מיותרות, 59% מהנבדקים שנרשמו להשתלה, אך לא עברו השתלה, שרדו. בעיה נוספת היא האם יש להציל נבדקים עם פגיעה כבדית לא-מכוונת בכל מחיר, בעוד שהשתלת כבד מוצעת באופן סלקטיבי לנבדקים עם נזק כבדי מכוון.
מדדים להקטנת הטוקסיות לכבד של Acetaminophen חשובים מאוד, אך יש לשקול אותם בהקשר לפיו קנה המידה של הבעיה משקף את המספר הגבוה של נבדקים הנוטלים פרצטמול עם השפעות טובות, ובהעדר כל תופעות לוואי. יוזמות חינוכיות להדגשת טווח התכשירים המכילים Acetaminophen, יחד עם ייעוץ חוזר למתן מינון מקסימלי ביום, לו אפקטים חיוביים, בעיקר בהקשר של מינון-יתר לא מכוון. הגבלת הגישה ל- Acetaminophen היא אלטרנטיבה, וניסו גישה זאת בבריטניה, בשנת 1998, כאשר הגבילו את המכירות של Acetaminophen ללא מרשם ל-16 גרם.
למרות שהתוצאה היתה ירידה של 30% בנבדקים עם ALF בעקבות Acetaminophen, במשך 4 השנים שלאחר מכן, שיקול הדעת של החברה, מקצוע הרפואה וחוגים אחרים, הוא האם דרגת ההגבלה היא מחיר גבוה מדי לשלם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!