פעילות גופנית מתונה בעלת השפעות חיוביות על תכולת Glycosaminoglycan בסחוס בברך (Arthritis & Rheumatism)

Osteoarthritis (OA) היא הסיבה העיקרית למוגבלות במבוגרים. ככל שהאוכלוסיה מזדקנת, דרושות התערבויות רבות יותר לשלוט בבריאות הציבורית והפרט בעקבות מחלה כרונית, מגבילה זו. בצירוף לאבחנה מוקדמת, פעילות גופנית מתונה היא אחת הדרכים היעילות להקטין כאב ולשפר את התפקוד בחולים עם OA של הברך והירך. עם זאת, מעל 60% מהבוגרים בארצות הברית עם ארתריטיס אינם ממלאים את ההמלצות המינמליות לפעילות גופנית.

בהתבסס על הטבע של “Wear and Tear” של OA, האמונה הנפוצה היא שפעילות גופנית לא תחזק את סחוס המפרק ועלולה אף להחמיר את איבוד הסחוס. עד לאחרונה, חוקרים לא הצליחו לבחון תפיסה זו. רדיוגרפיה, המדד הסטנדרטי להתקדמות OA, לא איפשרה להעריך את מצב הסחוס לפני שהתפתח נזק חמור לסחוס. התקדמות בשיטות MRI איפשרה לבחון את השינויים בסחוס בשלב מוקדם יותר בהתפתחות OA. החוקרים השתמשו בטכניקה חדשה של MRI כדי לקבוע את השפעות פעילות גופנית מתונה עם היסטוריה של ניתוח בעקבות קרע דגנרטיבי של המניסקוס. במחקרם החדש, שמתפרסם בגליון נובמבר של Arthritis & Rheumatism הם מפרסמים את הראיות התומכות בערך הטיפולי של פעילות גופנית בחולי OA, לשיפור לא רק בתסמיני ותפקוד המפרק, אלא גם את איכות הסחוס של הברך.

החוקרים גייסו 29 גברים ו-16 נשים, בגילאי 35-50, שעברו תיקון מניסקוס במהלך 3-5 השנים האחרונות. המשתתפים חולקור באקראי לקבוצה המבצעת פעילות גופנית וקבוצת ביקורת. הנבדקים בקבוצה המטופלת השתתפו בתכנית מבוקרת של פעילות אירובית ונושאת משקל, למשל שעה אחת, שלוש פעמים בשבוע, למשך 4 חודשים. הנבדקים משתי הקבוצות עברו MRI בתחילת המחקר ובסיומו, להערכת הסחוס בברך. הטכניקרה התמקדה בתכולת Glycosaminoglycan (GAG) בסחוס, מרכיב עיקרי בחוזק ואלסטיות הסחוס. הנבדקים ענו על סדרת שאלות באשר לכאב וקשיות הברך, כמו גם על רמת הפעילות הגופנית הכללית. מבין 45 הנבדקים המקוריים, 16-30 בקבוצה המטופלת ו-14 בקבוצת הביקורת, השלימו את המחקר ואת כל ההערכות לאחר המחקר.

בקבוצה המטופלת, נבדקים רבים דיווחו על עליה בפעילות הגופנית ומבחני תפקוד וביצוע, בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת. שיפורים במבחנים של קיבולת אירובית, וסיבולת, אישרו את השינויים שדווחו ע”י הנבדקים. מדידות MRI לתכולת GAG הראו קשר חזק עם עליה בפעילות הגופנית של הנבדקים שהשתתפו בקביעות בתכנית אימונים מתונה, מבוקרת.

המחקר מראה שינויים בסחוס המפרק בבוגר כתוצאה מעליה בפעילות הגופנית, המאשרים את התצפיות ממחקר בע”ח קודמים שטרם הוכחו באדם. השינויים מרמזים כי סחוס האדם מגיב לעומס פיזיולוגי באופן דומה לשריר או לעצם, וכי האפקטים החיוביים של פעילות גופנית בחולי OA עשויים להופיע במקביל או אף לנבוע משיפור תכונות הסחוס.

מגבלות המחקר כללו גודל מדגם קטן, התמקדות במפרקי ברך שנותחו והמחקר אינו מתייחס לניבוי ההשפעות ארוכות הטווח של פעילות גופנית על הסחוס. עם זאת, המסקנה נותרה בעלת חשיבות רבה, ייתכן שלפעילות גופנית יש השלכות על מניעת המחלה בחולים בסיכון לפתח OA של הברך.

Arthritis & Rheumatism.  2005;52(11):3507-3514

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן