על-פי מעקב בן 14 חודשים במסגרת מחקר פרוספקטיבי אקראי, stapled hemorrhoidopexy גורר פחות כאבים ותוצאות קליניות דומות, בהשוואה לניתוח כריתת הטחורים הסטנדרטי.
ד”ר Senagore, שהציג את הממצאים במסגרת הכינוס השנתי של ה-American College of Surgeons, מסביר כי לשימוש בפרוצדורה הפולשנית פחות יתרונות מובהקים ועקביים מבחינת בקרת הכאב ומספר החולים הצורכים משככי כאבים.
במחקר השתתפו 240 חולים. 122 מהם חולקו באקראי למעבר ניתוח כריתת טחורים סטנדרטי ו-118 מהם חולקו למעבר stapled hemorrhoidopexy. מתוכם, ב-99 חולים (81%) וב-103 חולים (87%), בהתאמה, הושלמו הפרוצדורות בהתאם לפרוטוקול.
בניתוח ה-stapling hemorrhoidopexy, הקרוי Procedure for Prolapse and Hemorrhoids (או PPH; Ethicon Endo-Surgery, Inc.), מרים המנתח את המוקוזה שצנחה או שקעה ב-anal canal ומשתמש ב-circular stapler לצורך מיקום מחדש של הרקמה מעל ה-dentate line. זרימת הדם אל הרקמה מופחתת לאחר הפרוצדורה, דבר הגורם להתכווצות הטחורים.
התוצאות האקוטיות של המחקר, שעליו דווח לאחרונה, מעידות כי לא קים הבדל מובהק סטטיסטית במספר החולים שטופלו ללא אישפוז בשתי הקבוצות, כש-88% מהחולים בקבוצת ניתוח כריתת הטחורים השלימו את הטיפול ללא אישפוז, בהשוואה ל-87% מהחולים בקבוצת ה-stapling hemorrhoidopexy.
בנוסף לא נמצא הבדל במשך הזמן עד לתנועת המעיים הראשונה, עם משך זמן חציוני של יומיים בקבוצת ניתוח כריתת הטחורים, בהשוואה ליום אחד בקבוצת ה-stapling (ערך P = .052, כפי שנמדד ב-64 וב-67 חולים, בהתאמה). אולם, כאב רב יותר, באופן מובהק סטטיסטית דווח בקרב החולים שעברו ניתוח כריתת טחורים סטנדרטי, עם דרוג כאב ממוצע של 6.6 לעומת 4.8 בקבוצת ה-stapling (ערך P = .002; ב-66 נבדקים וב-68 נבדקים, בהתאמה).
ההבדל בדרוג הכאב נשמך מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות מהיום הראשון (P = .002) ועד ליום 14 לאחר הניתוח (P = .011). הכאב החמור ביותר שדורג פחת במהלך תקופת זמן זו בקרב נבדקי שתי הקבוצות.
כעבור כשבוע לאחר הניתוח, כמעט ונעלם כל הכאב שנגרם בחולים בקבוצת ה-hemorrhoidopexy כתוצאה מהטחורים, מסביר ד”ר Senagore, ומוסיף כי אפילו כעבור שבועיים לא התקבלה תוצאה זהה בקרב החולים שעברו את הניתוח הסטנדרטי והם עדיין התאוששו מהניתוח.
אולם, כעבור תקופת מעקב של שנה לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת הבקרה על הסימפטומים. ד”ר Senagore מסביר כי כעבור שנה נעלמו הסימפטומים כמעט לחלוטין בקרב נבדקי שתי הקבוצות.
מבחינת תופעות הלוואי לאחר הניתוח, רוב הסיבוכים היו דומים, למרות שמספר החולים שבהם הופיע זיהום בפצע היה גדול יותר בקבוצת הניתוח הסטנדרטי, בהשוואה לקבוצת ניתוח ה-stapling (כ-16 חולים שהם 13% לעומת 7 חולים שהם 6%).
פרופסור Wolff, שהשתתף בכינוס, מסביר כי מדובר במחקר חשוב ביותר וכי תוצאות דומות התקבלו במחקרים ארופאיים, שם השימוש בפרוצדורות stapling לטיפול בטחורים מתקיים כבר לאורך זמן רב יותר. אולם, הוא מוסיף, שאלה חשובה היא האם תקופת מעקב של שנה הינה מעקב לטווח ארוך, שכן במחקרים אחרים נצפה שיעור גבוה יותר של סיבוכים בפרוצדורה זו כעבור 16 חודשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!