עדכונים בשפעת העופות והמלצות לנוסעים לאיזורים מסוכנים (WHO וה-CDC)

נכון ל-20/10 מדווח ה-WHO על מקרה מוות של אזרח תאילנדי בן 48 אשר אובחן שנדבק בוירוס. הסימפטומים החלו ב-13/10, ב-17/10 החולה אושפז, וב-19/10 נפטר בבית החולים.התפרצות של מגיפה בקרב העופות באותו מחוז בו התגורר הנפטר דווחה בתחילת חודש זה. בנו בן ה-7 של הנפטר גם פיתח סימפטומים של דלקת בדרכי הנשימה וכעת מאופשז. דגימות מהחולה מועברות במקביל למעבדות ה-WHO .

עד כה דווח על 18 מקרי הדבקה בוירוס בתאילנד, מהם 13 היו קטלניים.

ה-CDC מדווח על עדכון מה-WHO לפיו מקרה נוסף של שפעת העופות מסוג A (וירוס ה-H5N1) התגלה באינדונזיה, והעלה את מס’ הנדבקים שם ל-5, כש-3 מהם היו קטלניים. רוב המקרים של הדבקות של בני אדם הם של אנשים שהיו במגע קרוב עם עופות נגועים בוירוס. משרד הבריאות האינדונזי בשיתוף ה-WHO פתח בחקירה אפידמיולוגית של המקרה. מס’ אנשים נוספים החשודים במגע עם הנדבק אושפזו לצורך בדיקות ומעקב.

מאז ינואר 2004 דווח על תחלואת שפעת A הנגרמת ע”י וירוס H5N1 בויטנאם, תאילנד, קמבודיה ואנדונזיה. התפרצות בקרב עופות אושרה ב-2005 בקמבודיה, סין, אנדונזיה, קזחסטן, רומניה, רוסיה, תאילנד, טורקיה וויטנאם. במונגוליה דווח על התפרצות בקרב ציפורי בר נודדות. רוב המקרים של תחלואת בני אדם עד כה נבעו ממגע קרוב לעופות נגועים בוירוס.

אי לכך ההמלצה העיקרית היא להמנע ממגע קרוב עם עופות החשודים ככאלו שנדבקו בוירוס. הדבקות ב-H5N1 אירעה גם אצל 2 אנשים כתוצאה מאכילה של של דם ברווז לא מבושל בויטנאם.

החשש הגדול ביותר כידוע הוא מוטציה של הוירוס אשר יגרום לאפשרות של הדבקת אדם מאדם חולה. זה עדיין לא קרה למעט חשד למקרה אחד כזה בתאילנד בספטמבר 2004 (בין ילדה שחלתה במחלה לאימה).

כידוע אין בנמצא עדיין חיסון, אם כי מתקיימים ניסויים קלינים כעת בארה”ב. לדיווח שהיה השבוע ב-YNET על חיסון שפותח כבר בהונגריה לא מצאנו עדיין אישורים מוסמכים במקורות רשמיים כמו ה-CDC או ה-WHO.

הוירוס רגיש לתרופות רלנזה –  ( zanamavir ) וטמיפלו (oseltamivir ) אך האפקטיביות של תרופות אלה לטיפול בחולים שנדבקו ב-H5N1 עדיין לא ידועה.

ה-CDC לא המליץ על המנעות מנסיעה למדינות שבהן יש עדויות להמצאות ה-H5N1 . מבקרים המגיעים למדינות אלה יכולים להפחית את הסיכון להידבקות ע”י נקיטת האמצעים הבאים:

לפני הנסיעה –


  • להתעדכן באתר ה-CDC לגבי המצב הנוכחי באסיה בכתובת http://www.cdc.gov/travel/seasia.htm

  • לוודא נטילת כל החיסונים הדרושים והקיימים לאיזור.

  • לקחת ערכת עזרה ראשונה הכוללת מדחום וג’ל ידיים מבוסס על אלכוהול לצורך שמירת היגיינת ידיים.

  • בדיקת ביטוח בריאותי ואפשרות פינוי במקרה של מחלה.

במהלך הנסיעה באיזורים נגועים-


  • יש להמנע מכל מגע עם עופות כולל כאלה הנראים בריאים, חולים או מתים וכן ברווזים. להמנע מלהגיע לחוות עופות ושוקי ציפורים.

  • הקפדה על הגיינה ורחצת ידיים בעזרת ג’ל אלכוהולי במקרה שאין סבון זמין.

  • וירוסי השפעת נהרסים בחום ולכן כאמצעי זהירות יש לבשל את כל המזונות שמקורם בעופות, לרבות ביצים.

  • במקרה של הופעת סימפטומים כמו חום, קשיי נשימה או שיעול או כל תחלואה אחרת יש להודיע מייד לרשויות הבריאות ולמשפחה הקרובה וספק שירותי הבריאות.

  • יש להמנע מהמשך נסיעה עד להיעלמות הסימפטומים.

לאחר החזרה –


  • יש לעקוב אחר מצב הבריאות בקפדנות למשך 10 ימים

  • במקרה של סימפטומים או מחלה במהלך 10 הימים לאחר החזרה יש להיוועץ במומחה ולדווח לו על הסימפטומים, מקום הנסיעה, סוג המגע עם עופות במידה והיה.

לדף המידע המלא באתר ה-CDC

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן