שיטות חדשות לגידול תאי גזע עשויות לאפשר המנעות מבעיות אתיות (Nature)


דיווח שפורסם לאחרונה קובע כי שתי שיטות חדשות לגידול תאי גזע עובריים חיים עשויות לאפשר להמנע מבעיות אתיות. חרף ההבטחה הרפואית העצומה העולה בשל האפשרויות הגלומות בשימוש בתאי גזע עובריים, קשיים אתיים ודתיים מגבילים עד כה את השימוש בהם.

השיטה הראשונה מתבססת על היכולת להעביר בבטחה תא יחיד בשלב 8 התאים בהתפתחות העובר ללא פגיעה בעובר עצמו, פרוטוקול המשמש לצורך אבחון גנטי של פגמים תורשתיים לפני ההעברה לרחם. השיטה השניה מתבססת על שימוש בהעברת גרעין אלטרנטיבית, היוצרת עובר שאיננו מסוגל להשתרש בדופן הרחם.

החוקרים השיגו בלסטומרים יחידים מתוך השלב העוברי של 8 תאים בעוברי עכבר. כאשר גודלו שורות התאים בתרבית, הם ביטאו קריוטיפ נורמלי ושמרו על סמנים פלורי-פוטנטים גם לאחר יותר מ-50 העברות. צמיחה בתרבית וצמיחה כטרטומות העידה כי הם עברו דיפרנציאציה לסוגי תאים של 3 שכבות הנבט העובריות.

כאשר העבירו את העוברים בעלי 7 התאים לרחם העכברה, היה שיעור הוולדות החיות והבריאות זהה לזה שהתקבל בעוברים שלא עברו ביופסיה.

החוקר הראשי, ד”ר Lanza, מסביר בראיון כי גם לצורך אבחנה גנטית לפני ההעברה לרחם המבוצעת במקרים של הפריית מבחנה, מוסר תא אחד וכי ניתן לתת לו להתחלק ולהשתמש בתא אחד לצרכי הבדיקה הגנטית וביתר התאים לצורך יצירת תאי גזע, כך שלא יווצר סיכון נוסף לביטחון העובר.

הוא מוסיף כי ניתן להקפיא תאי גזע המופקים מבלסטומר יחיד לצורך שימוש עתידי של הצאצא שממנו הם נלקחו במצבים כמו סוכרת או מחלת לב, או שניתן יהיה להשתמש בהם לצורך פיתוח בנקים של תאי גזע שבהם ניתן יהיה להתאים אנטיגני HLA.

ד”ר Lanza מקווה כי בנוסף יתפתחו בעתיד טכנולוגיות שיאפשרו גידול אבר שלם במקרה הצורך עבור הצאצא. הוא מוסיף כי אנשים רבים מוטרדים מהאפשרות של נטילת חיים לצורך הצלת חיים וכי מחקר זה מראה לראשונה שניתן ליצור תאי גזע עובריים באמצעות שיטה שאיננה פוגעת בפוטנציאל ההתפתחות של העובר.

במאמר השני, התבססו החוקרים על טכניקה של העברת גרעין, שבה מוזרק גרעין מתא תורם לתא ביצית שממנו הוסר הגרעין.

החוקרים שינו את הטכניקה באמצעות טיפול בתאים התורמים באמצעות short hairpin (sh)RNA נגד הגן Cdx2. ללא הגן Cdx2, לא מסוגלים התאים ליצור blastocoel cavity משום שלא נמצאו בהם תאים פונקציונליים של ה-trophoectoderm lineage ולכן לא התאפשרה צמיחה של שליה או של ממברנות חוץ-עובריות ולא התאפשרה השרשה ברחם של הנקבה הפונדקאית.

כאשר הודגרו התאים בתרבית, הצליחו הבלסטוציטים הפגועים ב-Cdx2 ליצור תאי גזע עובריים פולרי-פוטנטיים.

אולם, לא התאפשרה יצירת גדילה טרופו-בלסטית של ה-trophectoderm lineage. כאשר סקרו החוקרים את השפעות ה-knockdown של גן ה-Cdx2 באמצעות הדבקה זמנית בוקטור רטרו-ויראלי לביטול השפעת ה-shRNA, נוצרו תאי גזע עובריים קומפטנטים לחלוטין.

Nature 2005.

לידיעה במדסקייפ

לידיעה בענין מתוך “הארץ”

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן