הקשר בין פולימורפיזם ואנמיה בחולי Rheumatoid Arthritis (J Rheumatol)

ממחקר חדש עולה כי פולימורפיזם בגנים של Tumor Necrosis Factor Receptor I (TNRFSF1A) ו-Tumor Necrosis Factor Receptor II (TNRFSF1B) קשור באנמיה השכיחה בחולי Rheumatoid Arthritis (RA). האנמיה בחולי RA אינה מובנית במלואה, ייתכן שמדובר במעורבות של מספר פקטורים, כולל התהליך הדלקתי עצמו ו/או תרופות דוגמאת NSAID המגבירים איבוד דם ממערכת העיכול.

החוקרים בדקו אם פולימורפיזם A36G בגן TNRFSF1A ופולימורפיזם T676G בגן TNRFSF1B קשורים באנמיה הנפוצה בחולי RA. החוקרים עקבו במשך 5 שנים אחר רמות AUC Hemoglobin בכדי לקבל אינדיקציה ברורה יותר על המצב האנמי לאורך המחלה.

בחולים הומוזיגוטים לאלל G של TNRFSF1A נרשמו רמות המוגלובין AUC נמוכות באופן משמעותי, בהשוואה לכל אחד מהגנוטיפים האחרים. עם זאת, לא נמצא קשר עם קצב שקיעת דם, עובדה המרמזת לכך שהקשר אינו תלוי בפעילות המחלה.

אחוז גבוה באופן משמעותי של חולים עם הגנוטיפ GG (55.6%) היו אנמיים, בהשוואה לחולים אחרים (35.3%).

קשר משמעותי זוהה בין פולימורפיזם TNRFSF1A ובין אנמיה עקב חוסר-ברזל, אך הקשר היה חלש בלבד עבור אנמיה של מחלה כרונית.

הקשר שנמצא עבור TNRFSF1A הוא עם פולימורפיזם לא-פוקנציונאלי. לכן, החוקרים בודקים גנוטיפים של Single Nucleotide Polymorphism (SNP) אחרים בגן TNRFSF1A, בכדי לאתר בדיוק איזה פולימורפיזם קשור ב-RA-Associated Iron-Deficiency Anemia.

לא נמצא קשר בין פולימורפיזם לגן TNRFSF1B ובין אנמיה עקב חוסר-ברזל בחולי RA. אולם, חולים עם אלל T היו בסיכוי גבוה יותר באופן משמעותי לאנמיה של מחלה כרונית, בהשוואה לחולים ללא אלל T.

חולים הסובלים מאנמיה מצויים בסיכון מוגבר לתסמינים חמורים יותר של המחלה, לכן זיהוי חולים המצויים בסיכון לפתח אנמיה עקב חוסר-ברזל יאפשר לזהות אילו חולים ירוויחו מטיפול פשוט של תוספת ברזל.

החוקרים מציינים כי אין עדויות לקשר בין פולימורפיזם של TNF Receptor ובין אנמיה עקב חוסר-ברזל בנבדקים ללא מחלות כרוניות. לדבריהם, דרושים מחקרים נוספים כדי לקבוע אם קיים קשר כלשהו באוכלוסיה הכללית או במחלות אחרות.

J Rheumatol 2005;32:1673-1678

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן