האם גירוי חשמלי של הקיבה משפר תסמיני Gastroparesis? (מתוך Arch Surg)

ממחקר חדש עולה כי Gastric Electrical Stimulation (GES) משפר את התפקוד המוטורי של הקיבה ומצמצם תסמינים של בחילות, הקאות, וכאב אפיגסטרי בחולים הסובלים מ-Gastroparesis רפרקטורית.

במקרים רבים, הטיפול ב-Gastroparesis שאינה מגיבה לתרופות נוגדות-הקאה או פרו-קינטיות, הוא הסרת הקיבה. GES משפיע על מערכת העצבים של מערכת העיכול וקוטע את הפרעות הקצב האחראיות לתסמינים.

החוקרים עקבו אחר 27 נבדקים שטופלו ב-GES לאחר שלא הגיבו לטיפול תרופתי ארוך-טווח.

המנתחים שתלו לידים מגרים בשכבת Muscularis Propria בקיבה, לאורך העקומה הגדולה, פרוקסימלית ל-Pylorus. הסטימולטור העצבי הושתל בכיס תת-עורי בדופן הבטן הקדמית.

כל הנבדקים שמרו על דיאטה אורלית לאחר השחרור מבית החולים, ב-19 נרשמה בקרה טובה עד מצוינת לכל התסמינים. רק נבדק אחד נאלץ לעבור ניתוח להסרת הקיבה לאחר ש-GES לא הביא לשיפור במצבו. 19 נבדקים נזקקו לתמיכה תזונתית לפני הפרצדורה, אך במהלך תקופת המעקב לא היו תלויים בה. לאחר תקופת מעקב של 20 חודשים עלה חציון BMI עלה מ-22.9 ל-25.1.

ב-15 נבדקים בוצעה בדיקת Technetium TC 99M להתרוקנות קיבה, בכולם, פרט לשניים, נרשם שיפור או נירמול התרוקנות קיבה.

לסיכום, החוקרים ממליצים על ביצוע GES בחולים הסובלים מבחילות והקאות על-בסיס יומי, ואינם מגיבים לתרופות, בחולים עם סטאזיס מזון חמור וכאב אפיגסטרי כרוני וחולים המפתחים סיבוכים הקשורים ב-Gastroparesis (העדר-שליטה ברמות הסוכר בדם או אלח-דם בשל תזונה פראנטרלית).

Arch Surg 2005;140:841-848.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן