חסימה מניעתית של Pudental Nerve אינה מקנה יתרון נוסף (מתוך Annual Scientific Meeting)

ממחקר חדש עולה כי חסימה של Pudental Nerve לפני ניתוח transvaginal pelvic reconstructive surgery אינה מקטינה את עוצמת הכאב לאחר הניתוח או את הצריכה של משככי כאבים.

הכאב לאחר רה-קונסטרוקציה של הוגינה ממוקם בד”כ בחלק האחורי של הפות, בפרינאום, באזור Sacrospinous Ligament וברצפת האגן. חסימת Pudental Nerve נעשית ב-Sacrospinous Ligament וביעילות גבוהה מאוד מביאה לחוסר תחושה באזורים אלו.

תוצאות מחקר שנערך בקרב מטופלים שעוברים ניתוחים שונים הראו כי חסימה מניעתית של Pudental Nerve עשויה להקטין את הכאב לאחר הניתוח. בכנס השנתי ה-26 של American Urogynecologic Society, אמר ד”ר אברמוב כי לא פורסם אף מחקר בנושא אילחוש מניעתי בניתוחי רה-קונסטרוקציה של רצפת האגן.

במסגרת המחקר עקבו אחר 106 נבדקים בגילאי 20-80, שעברו transvaginal pelvic reconstructive surgery תחת הרדמה כללית, בין נובמבר 2001 ועד דצמבר 2004. כל הנבדקים היו בסטטוס I או II לפי American Society of Anesthesiologists (ASA). נבדקים שסבלו מכאב כרוני ו/או צריכת חומרים נרקוטיים, מחלה פסיכיאטרית או אי-סבילות למורפין או חומרי הרדמה מקומיים, הוצאו מהמחקר.

הרדמה כללית כללה מתן דרך הוריד של fentanyl 2 µg/kg, atracurium 0.5 mg/kg, ,

propofol 2 mg/kg 0.5%-1.0%. ומנות אחזקה של Nitrous Oxide 70% ו-Isoflurane 0.5%. חסימת עצב Pudental כללה 10 סמ”ק של Bupivacaine 0.25% (53 נבדקים), או סיליין (53 נבדקים), שניהם ניתנו בשני הצדדים מיד לפני הניתוח. תוספת של 5 סמ”ק הוזרקה לכל צד במקרים שהניתוח נמשך מעל שעתיים. לאחר הניתוח, כל הנבדקים קיבלו Hydromorphone ל-18 שעות.

בין הקבוצות לא נמצא הבדל משמעותי במאפיינים הבסיסיים, שיעור פרוצדורות עוקבות וכמות חומרי ההרדמה הכללית. מבין 106 המטופלים, 102 נכללו בניתוח התוצאות.

מדדי הכאב תועדו משעה אחת עד 24 שעות לאחר הניתוח ולא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות. באופן דומה, צריכת Hydromorphone לאחר הניתוח היתה דומה (5.92 ± 3.91 בקבוצת Bupivacaine ו- 5.32 ± 2.48 בקבוצת הסיליין, P=0.39).

לדברי ד”ר אברמוב, ייתכן כי העדר היתרון נובע מהעובדה שהכאב מוגבל בעוצמתו לאחר ניתוח Transvaginal Pelvic Surgery, מתקופת האילחוש הקצרה (לא ניתן בולוס לאחר הניתוח), ומהסיכוי הנמוך שמינון יתר של צריכת משככי כאבים ע”י החולה, מיסך את ההשפעה.

לדבריו, עוצמת המחקר יכולה לזהות רק הבדלים בגודל  20% או יותר. לכן, ייתכן שפיספסו הבדלים קטנים יותר.

לסיכום, אעפ”י שחסימת Pudental Nerve שימשה בניתוחי רה-קונסטרוקציה של האגן, כרגע, אין עדות התומכת בשיטה זו באף ניתוח לשיחזור האגן. חסרונות פוטנציאליים כוללים תופעות לוואי הקשורות בהזרקה תוך-ורידית של חומרי הרדמה מקומית, כולל הפרעות קצב לב.

AUGS 26th Annual Scientific Meeting: Paper 21. Presented Sept. 16, 2005.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן