על-פי תוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה תלונות על בעיות במרפק הינן שכיחות ושיעור ההחלמה ירוד. החוקרים כותבים כי לא ידוע הרבה על פרוגנוזת מקרים של תלונות על בעיות במרפק וכי מידע אודות גורמים המאפשרים חיזוי התוצאה עשוי להוביל לזיהוי מוקדם של חלים המצויים בסיכון להתפתחות בעיה כרונית.
במסגרת המחקר, מילאו 181 חולים שהתלוננו על בעיות במרפק שאלונים בתחילת המחקר וכעבור 3, 6, ו-12 חודשי מעקב. דירוגי הכאב והמוגבלות בתחילת המחקר, מאפייני התלונה על הבעיה במרפק, משתנים סוציו-דמוגרפיים ופסיכו-סוציאליים, רמת הפעילות הגופנית, מצב הבריאות הכללית, ומצבים קו-מורבידיים נבדקו כגורמים חזאיים אפשריים לתוצאה, באמצעות אנליזת רגרסיה מרובת-משתנים.
הבעיה במרפק נפתרה ב-13% מהחולים בתוך 3 חודשים וב-34% מהחולים בתוך 12 חודשים. תוצאה ירודה נקשרה במשך ארוך יותר של בעיה לפני ההגעה לקבלת טיפול, להימצאות קו-מורבידיות במערכת השרירים והשלד, ולסגנון התמודדות שהוגדר כ”נסיגה”. ירידה בכמות התמיכה החברתית איפשרה חיזוי תוצאה ירודה כעבור 3 חודשים ואילו היסטוריה של בעיה במרפק וסגנון התמודדות שהוגדר “דאגה” איפשרו חיזוי של תוצאה ירודה כעבור 12 חודשים. טווח השונות הניתנת להסבר של המודלים עמד על 46%-49%.
החוקרים כותבים כי החלמתם של חולים הסובלים מבעיה במרפק הינה ירודה וכי פרט למאפייני התלונה של החולה, נמצא כי התמודדות פסיבית ותמיכה חברתית מועטת קשורות להרעה בפרוגנוזה.
מגבלות המחקר כוללות את האפשרות להחמיץ חלק מהגורמים החזאים בטווח הקצר והארוך, את גילויים של חלק מהממצאים באופן מקרי, ואת העדר הכללה של משתנים הקשורים לטיפול או גורמים הקשורים לעבודה במודל הפרוגנוסטי.
החוקרים כותבים כי תוצאות המחקר עשויות להועיל לרופאי המשפחה לזהות חולים המצויים בסיכון להתפתחות בעיה כרונית ולספק להם מידע מדויק יותר אודות הפרוגנוזה. הם מסכמים כי דרושים מחקרים איכותיים נוספים בכדי לאשר את הממצאים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!