יעילות טיפולים ראשוניים חלופיים בכאב גב, מתוך ה LANCET

מטופלים עם כאב גב חריף שאינו מגיב לטיפול הראשוני על-ידי רופא המשפחה לרוב מופנים לפיזיותרפיה.

מחקרים שבחנו את יעילות הטיפולים הפזיותרפים השונים הגיעו לתוצאות סותרות, אך מצביעים על תועלת בהתערבות פעילה בהשוואה להתערבות סבילה.

גם בשלב מוקדם במהלך אירוע של כאב גב תחתון, הסיבות לעיכוב בהחלמה הן מורכבות וקשורות בגורמים פסיכולוגיים מלבד הגורמים הפתופיזיולוגיים.

מצוקה פסיכולוגית ואמונות מוטעות בנוגע לכאב נראה שמפריעות לתהליך ההחלמה ומעלות את הסיכון לנכות כרונית.

אבחנות קליניות אלו אף מגובות על ידי מחקרים אפידמיולוגיים שמדגימים באופן עקבי כי גורמים פסיכו-סוציאליים הם בעלי חשיבות בתהליך הריפוי במטופלים עם כאב גב תחתון, לכן ההנחיות הקליניות לטיפול בכאב גב תחתון אימצו את המודל הביופסיכו-סוציאלי ושמים דגש רב על התייחסות מוקדמת לגורמים פסיכו-סוציאליים.

מחקר זה השווה בין היעילות הקלינית של תוכנית קצרה להתמודדות עם כאב המועברת במסגרת המרפאה הראשונית על-ידי פיזיותרפיסטים, לתוכנית פיזיותרפיה מלאה הכוללת שיטות שונות לטיפול בגב ובעמוד בשדרה.

התוכנית הקצרה תוכננה במטרה לזהות ולהתמודד עם גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים לכאב גב כרוני או חוזר. הדגש היה על חזרה לפעילות הרגילה תוך הצבת מטרות תפקודיות, עידוד פעילות גופנית מתאימה ולימוד שיטות להתמודדות עם הפחד מהכאב.

נכללו במחקר כ-400 מטופלים שפנו למרפאה הראשונית עם תלונה על כאב גב תחתון שנמשך פחות מ-12 שבועות.

הם הוקצו אקראית לתוכנית קצרה להתמודדות עם כאב או לפיזיותרפיה.

התוצאה העיקרית שנבחנה היתה השינוי במידת ההגבלה הגופנית, כפי שנבדק על-ידי שאלון, כעבור 12 חודשים מההקצאה.

בתום תקופת המעקב לא נמצאו הבדלים משמעותיים במגבלה הגופנית ובמידת השיפור בכאב בין שתי קבוצות הטיפול.

מספר הפגישות היה נמוך משמעותית בקבוצה שהשתתפה בתוכנית הקצרה בהשוואה לקבוצת הפיזיותרפיה.

לסיכום, תוכנית קצרה להתמודדות עם כאב גב תחתון המועברת על ידי קלינאים מיומנים מהווה חלופה לפיזיותרפיה ועשויה לשמש כקו טיפולי ראשון בכאב גב תת-חריף במסגרת המרפאה הראשונית.

הערת המערכת: האינטרפטציה הנכונה לדעתנו למסקנות המחקר אינה שיש לוותר על השירותים הטובים של הפיזיותרפיסטים…אך מכיוון שמדובר בתלונה מאוד שכיחה, נראה שטיפול קצר, מהסוג שנבדק במחקר זה, יהיה ודאי עדיף על טיפול סביל (המלצות כלליות + תרופות לשיכוך כאבים) ובמיוחד כאשר יש סבירות גבוהה לכך שהמטופל לא יפנה או לא יתמיד בטיפולים פיזיותרפיים. או אז – לסוג כזה של התערבות יכול להיות ודאי מקום ורציונל.

למאמר


Comparison of physical treatments versus a brief pain-management programme for back pain in primary care: a randomised clinical trial in physiotherapy practice, EM Hay, R Mullis, M Lewis et al, The Lancet 2005; 365:2024-2030


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן