הוספת tamsulosin (אומניק) לגלי הדף לריסוק אבני כיליה משפרת יעילות ומפחיתה צורך באנלגסיה, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון יולי של Urology.
ליתוטריפסיה נחשבת לטיפול סטנדרטי באבני כיליה בגודל של פחות מ-20 מ”מ. חלק מהחוקרים דיווחו על יעילות של טיפולים פרמקולוגים בהעלאת פיצוץ אבנים בשפכה והפחתת שימוש באנלגסיה. על פי החוקרים, לא קיים מחקר שהגדיר את תרומת אומניק להצלחת טיפול בגלי הדף לפיצוץ אבני כיליה.
לאחר טיפול אחד בגלי הדף לסילוק אבן בגודל 4-20 מ”מ, 130 חולים קיבלו באקראי טיפול רפואי סטנדרטי או תוספת של 0.4 מ”ג אומניק ליום למשך מקסימלי של 12 שבועות. המעקב נמשך 3 חודשים או עד מתן טיפול אלטרנטיבי.
לאחר 3 חודשים, הושגה הצלחה קלינית ב-78.5% מאלו שקיבלו אומניק וב-60% מקבוצת הביקורת (P = .037). לחולים עם אבן בגודל למעלה מ-10 מ”מ, ההצלחה היתה גדולה יותר באופן משמעותי בקבוצת האומניק (P = .028). קוליק של השפכה היה ב-76.9% מנבדקי הביקורת וב-26.1% מקבוצת האומניק (P < .001). מינון דיקלופנאק ממוצע מצטבר לחולה היה 375 מ”ג בקבוצת האומניק ו=675 מ”ג בקבוצת הביקורת (P < .001).
תוצאות המחקר מצביעות על כך שטיפול באומניק, כתוספת לטיפול לאחר גלי הדף לריסוק אבני כיליה, יעיל יותר מהריסוק בלבד לטיפול בחולים עם אבני כיליה גדולות ובטוח באותה מידה. בנוסף מראות התוצאות על תוספת לטיפול עם אומניק יכולה להוריד שימוש בתרופות אנלגסיה. עם זאת, יש להתייחס לתוצאות כאל מחקר ראשוני, ולחכות לאישור חוקרים נוספים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!