מדענים פיתחו שיטה לבנית עצם תוך-גופית (PNAS)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, מדענים פיתחו שיטה לבניה של עצם או סחוס חדשים בתוך הגוף. אחד החוקרים, ד”ר Shastri, מסביר בראיון כי הנדסה אוטולוגית של עצם חיונית ופונקציונלית הפכה למציאות וכי השיטה שפותחה עומדת בקריטריונים הקליניים של חיוניות, תיפקוד, מידת פולשנות מינימלית, והתאמה לשימוש במערך ניתוחי.

החוקרים יצרו במכוון חלל תחת לפריאוסטאום בעצם ה-tibia בארנבות, הזריקו לחלל ג’ל ביו-קומפטבילי של calcium alginate, ועקבו אחר ההתקמות במהלך 12 שבועות. קפילרות ותאים פריאוסטיים החלו להסתנן לחלל ביום השלישי וכעבור שבועיים, נצפתה הופעה של woven bone הדומה לעצם המופיעה בהתגרמות תוך-ממברנלית.

כעבור 6 שבועות, נמצאו בעצם החדשה כל הסמנים ההיסטולוגיים של עצם טבעית והמאפיינים המבניים של עצם דחוסה. חוזקה ודחיסותה של העצם החדשה שנוצרה אופייניים לעצם דחוסה. לאחר השתלה אוטולוגית, עברה העצם המהונדסת עיצוב מחדש והשתלבה בעצם הסובבת אותה בתוך 6 שבועות.

עוד מדווחים החוקרים, כי באמצעות שינוי התנאים המקומיים (שכלל השרית היפוקסיה ויצירת סביבת ביו-ריאקטור), הושרתה יצירה של סחוס במקום עצם בחלל תחת הפריאוסטאום. ד”ר Shastri מסביר כי השיטה מאפשרת להימנע מהצורך להוציא חומר מה-iliac crest, תהליך כואב ופולשני, ומאפשרת לרופא לעקוב אחר ההתקדמות ברקמה לפני ההשתלה.

ד”ר Shastri מוסיף כי מכיון שאין צורך בתאים להשתלה או למתן פקטורי גידול או מולקולות אחרות לחולים, הזמן קצר וניתן להימנע מהסיכונים הכרוכים בהשתלת עצם מאדם אחר או מגופה, שכן מדובר בעצם אוטולוגית. הוא מסכם כי כבר הודגם שניתן ליצור חלל ביו-ריאקטור בגפה אנושית בגופות, ולכן צפויות תוצאות חיוביות גם בבני אדם חיים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן