בחולים עם זאבת אדמנתית מערכתית (SLE), נראה כי מחלת שסתומי לב מהווה מקור לתסחיף הגורם לפגיעת מוח איסכמית.

גם מחלות צרברווסקולריות וגם מחלות שסתומי הלב נפוצות בחולים עם SLE, מדווחים החוקרים במאמר שפורסם בגיליון יוני של American Journal of Cardiology. במטרה להעריך קשר בין שתי ההפרעות, ביצעו החוקרים הערכות קליניות ומעבדתיות, MRI של המוח, ואקוקרדיוגרפיה טרנסאסופגלית ב-37 חולים עם SLE.

ל-19 (51%) היתה מחלה צרברווסקולרית (שבץ, התקף איסכמי זמני או אוטם מוחי הקשור למחסור נוירולוגי לא פוקלי). ל-25 (68%) היו וגטציות שסתומים, התעבות שסתומים בינונית עד חמורה, או רהגורגציה.

מחלת שסתומי לב היתה ב-16 (84%) מהחולים עם מחלות צרברווסקולריות וב-9 (50%) מהחולים ללא מחלות צרברווסקולריות (p = 0.04).

אנליזה מולטיוריאנטית הראתה כי חזרה מיטרלית ונוגדן זאבת קואגולנטי היו הסמנים היחידים הבלתי תלויים לאוטם מוחי, בעוד שהתעבות השסתום המיטרלי היה הסמן היחיד לשבץ או התקף איסכמי זמני.

ידוע כי וגטציית שסתומים והתעבותם מהווים סובסטרט ליצירת מיקרוטרומבי, אפילו בחולים ללא מצב היפרקואגולנטי. לכן ללא קשר לעובדה שיש להם יכולת היפרקואגולטיבית, יש לשקול טיפול נוגד טסיות לחולי זאבת עם מחלת שסתומים, כמו אספירין, להפחתת הסיכון למיקרואמבולי למוח.

לחולי זאבת יש מערך סימפטומים רחב ושכיחות גבוהה של איוושה פיזיולוגית בלב כך שניתן לפספס מחלת שסתומים.

על הרופאים להיות יותר זהירים בבדיקת החולים במטרה למצוא סיבה קלינית להזמין אקוקרדיוגרפיה, אך ללא אנליזת מחיר-יעילות, עדיין לא מציעים אקוקרדיוגרפיה כסקירה שגרתית בחולי זאבת.

Am J Cardiol 2005;95:1441-1447.

<!–

–>לידיעה במדסקייפ