האם התערבויות רוחניות משפרות תוצאות קליניות של מטופלים העוברים צינתור ?

מחקר חדש המתפרסם היום בלנצט מצביע על כך שלתפילות, מוזיקה, דמיון ומגע אינם מספקים יתרון קליני במטופלים העוברים PCI אלקטיבי.

החוקרים עקבו אחר 748 מטופלים שעמדו לעבור התערבות קורנורית מילעורית (PCI) או צינתור אלקטיבי אשר חולקו למספר קבוצות התערבות:


  • קבוצה שקיבלה עדוד ותמיכה דתית ע”י תפילה מול קבוצה שלא קיבלה במתכונת של כפל סמיות

  • קבוצה שקיבלה טיפול ששילב מוזיקה, דמיון ומגע (MIT) לעומת קבוצה שלא קיבלה טיפול זה.

  • קבוצה משולבת מול קבוצה שקיבלה אחד מהטיפולים בלבד.

נקודת הקצה המרכזית של המחקר הייתה מישלב של  אירועים קרדיולוגים חריגים, אישפוזים חוזרים או מוות במהלך 6 חודשים מביצוע הפרוצדורה.

המימצאים שהתקבלו הראו כי לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעור ההגעה לנקודת הקצה המרכזית בין  הקבוצות . עם זאת, התמותה החצי שנתית הייתה נמוכה יותר בקבוצת ה-MIT לעומת הקבוצה ללא טיפול MIT , עם יחס סיכון של 0.35 ובמובהקות סטטיטית של p=0.016 . (ירידה מכ-5% תמותה בקבוצת הטיפול הסטנדרטי ל-2% בקבוצת ה-MIT , והשילוב של MIT ותפילה).

החוקרים מסכמים כי לא נמצא כל יתרון באף גישה טיפולית מבחינת השגת נקודת הקצה המרכזית המשולבת שנבחנה במחקר. יחד עם זאת, הם מציינים בדיון כי במחקרים הבוחנים יעילות של התערבויות רוחניות ייתכן ויש מקום לבחון גם נקודות קצה המבוססות על משתנים איכותיים, ולא רק מדדים קלינים.

The Lancet 2005; 366:211-217


הערת המערכת:  לאחרונה היה דיון ער באתר בעקבות מאמר שפורסם בהארץ בשם “אשליית הרפואה המשלימה” מאת פרופ’ מוזס, אשר עסק בין היתר ביעילות הפואית המוכחת של אמצעים רוחניים. המחקר הזה מוסיף נדבך נוסף לדיון. ובכל מקרה, יש לברך על כך שמתקיימים מחקרים שבוחנים בצורה מדעית ואובייקטיבית גישות טיפוליות מסוג זה ושזוכים לפרסום במקום יוקרתי כמו הלנצט. עם זאת נראה שאכן יש מקום לכך שהקריטריונים להצלחת הטיפול יכללו גם פרמטרים של איכות חיים כוללת.



תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן