נראה כי תרפיה גנטית עם אנטגוניסט לקולטן IL-1 הינה גישה בטוחה (Proc Natl Acad Sci USA)

נראה כי גישה גנטית להעלאת רמות סינוביאליות של אנטגוניסט לקולטן אינטרלויקין-1 (IL-1Ra) הנה דרך טיפול בטוחה וישימה לדלקת מפרקים שגרונתית (RA), על פי תוצאות מחקר שלב I.

זריקות תת עוריות יומיומיות של IL-1Ra רקומביננטי (Kineret, Amgen Biologicals) הן דרך יעילה לטיפול ב-RA. עם זאת, החוקרים מאמינים כי תרפיה גנטית עם IL-1Ra תהיה יעילה יותר.

גישה זו תוכל ליצור ריכוז מקומי גבוה של IL-1Ra , אשר לא כמו התחליף הרקומביננטי, עבר תהליך אותנטי של תרגום, אומרים החוקרים בגיליון יוני של Proceedings of the National Academy of Sciences און ליין.

בכדי לבדוק את ישימות הגישה, החוקרים בדקו רקמה סינוביאלית מ-9 חולים עם RA שהיו מיועדים לעבור החלפת מפרק ב-4 מפרקים. התאים הסינוביאלים גודלו בתרבית והודבקו ברטרווירוס הנושא IL-1Ra cRNA אנושי.

התאים שעברו טרנסדוקציה (מ-1 מיליון ל-10 מיליון תאים למפרק) הוזרקו לשני מפרקי MCP ותאים שלא עברו טרנסדוקציה לשני מפרקי MCP אחרים. המפרקים הוסרו 7 ימים לאחר מכן.

בדיקת rtPCR אישרה כי IL-1Ra RNA  בוטא במפרקים שקיבלו תאים מודבקים, בעוד שכמות קטנה הופקה ממפרקי הבקרה. בדיקת אליזה הראתה כי 11 מתוך 12 מפרקים שקיבלו לפחות 1.5 מיליון תאים הפיקו חלבון IL-1Ra.

היברידיזציה in situ ואימונוהיסטוכימיה זיהו צברי תאים שביטאו כמויות גדולות של IL-1Ra שנדבקו לפני שטח הסינוביה שהחלימה ממפרק שקיבל את התאים המודבקים.

החוקרים דיווחו על יצירת מופחתת של IL-6 ופרוסגלנדין E2 במפרקים שטופלו ע”י IL-1Ra, דבר המאשר כי הציטוקין היה פעיל.

במשך 5 שנות המעקב אחר החולים, לא היתה הוכחה קלינית או מולקולרית לתופעות לוואי מההליך, ולא נמצא וקטור רטרווירלי.

ממצאים אלו מצדיקים מחקרי יעילות נוספים ומועדדים פיתוח נוסף של גישות גנטיות לטיפול בדלקת מפרקים והפרעות הקשורות אליה, מסכמים החוקרים.

Proc Natl Acad Sci USA 2005;102:8698-8703

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן