האם ניתן לזהות סמנים מנבאי תמותה בפצועי פיגועי התאבדות ? מחקר ישראלי (Arch Surg)

מחקר ישראלי חדש (שדומה שכמוהו ניתן לעשות בשנים האחרונות, לצערנו, רק בישראל ועירק..) אשר מתפרסם כעת ב-Arch Surg בראשותו של  ד”ר גדעון אלמוגי מיח’ הטראומה בבית חולים הדסה ירושליים, בחן את גורמי הסיכון לתמותה של פצועים בפיגועי התאבדויות בישראל. ע”פ המימצאים , הסיכון לתמותה עולה בנפגעי כריתה,  כוויות ושברים פתוחים.

הרקע למחקר הוא בסיס הנתונים הקיים בעקבות התקפות התאבדות הכולל מידע על הפגיעות בקורבנות הסובלים משילוב של פציעות הדף, פציעות חודרניות וכוויות אשר מגיעים לבית החולים המקומי.

מטרת המחקר הייתה לזהות סמנים חיצוניים אשר עשויים לסייע לצוותים הרפואיים המגיעים לאירוע של פיגוע התאבדות בזיהוי פציעות הדף ריאתיות (blast lung injury -BLI) וביצוע מיון יעיל בין נפגעים ברי הצלה ונפגעים שאינם ברי הצלה.

המחקר היה כמובן רטרוספקטיבי וכלל ניתוח של 15 פיגועי התאבדות שאירעו בישראל בין השנים 1994-1997 .

ניתוח הנתונים בוצע עבור 153 קורבנות שנהרגו בפיגועים ו-798 שנפצעו ב-15 פיגועים אלה. התיקים הרפואיים נבחנו ובוצע רישום של סימנים חיצוניים של טראומה כמו כוויות, פצעים חודרניים ונוכחות של BLI .

התוצאה העיקרית שנבחנה במחקר הייתה הסיכון היחסי של BLI ומוות.

שלושה סוגי מיקומים הותקפו בפיגועי ההתאבדות: אוטובוסים, איזורים סגורים למחצה ואיזורים פתוחים.

60 מכלל הניצולים (7.5%) סבלו מ-BLI , אשר היה שכיח יותר בנפגעים בפיגועים שבוצעו באוטובוסים : 37 מכלל ה-260 , 14% ,שנפגעו בפיגועי ההתאבדות באוטובוסים, לעומת 5% מהנפגעים במתחמים חצי סגורים ו-3.4% מהנפגעים באיזורים פתוחים.

הנפגעים שסבלו מ-BLI נטו יותר לסבול מפצעים חודרים בראש או בחלק הגוף העליון, כוויות המכסות למעלה מ-10% שטח גוף, ושברי גולגולת. (סיכון יחסי של 4, 11.6 ו 55.8 בהתאמה, מובהק סטטיסטי). קורבנות אשר נפטרו במקום האירוע נטו יותר לסבול מכוויות, פצעים פתוחים, שברים פתוחים וקטיעות בהשוואה לניצולים (יחס סיכון של 6.5 , 18.6 ו-50.1 בהתאמה, מובהק סטטיסטי).

מסקנות קבוצת החוקרים היא שבפיגוע התאבדות, סמנים חיצוניים של טראומה צריכים להוות קריטריונים למיון של נפגעים לצורך קביעת רמת ודחיפות הטיפול במקום הפיגוע ובבית החולים. קביעת סדרי עדיפויות במצב חירום של קורבנות ברי הצלה וחסרי סיכוי להצלה צריכים לקחת בחשבון נוכחות של קטיעות, כוויות ושברים פתוחים.

Arch Surg. 2005;140:390-393.

הערת המערכת: ברכות לצוות הישראלי על הפרסום בכתב עת חשוב זה. ביום סמלי זה, יום הזכרון לחללי צה”ל ולנפגעים בפעולות איבה, נקווה שבסיס הנתונים העתידי למחקרים בנושא זה יצטמצמו או יעלמו לחלוטין בארצנו..

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן