עיתון הארץ מדווח על כוונה ויוזמה של יצרני/משווקי תרופות (לפי הדיווח היוזמה היא של ארגון תל”מ- תרופות ללא מרשם והיו”ר של הארגון, אבי אובל)  לפעול להוצאת תרופות ללא מרשם מסל הבריאות, כצעד המשך או השלמה לרפורמה שנכנסה היום לתוקף המאפשרת מכירת תרופות ללא מרשם (אלה שאושרו בלבד, ובאריזות מיוחדות) בנקודות מכירה (כאלה שאושרו בלבד) מחוץ לבתי מרקחת.

הרעיון שעומד מאחורי היוזמה הוא למנוע מצב שבו תרופה שהיא בסטטוס של תרופה ללא מרשם הניתנת בכל זאת ע”י מרשם רופא, תסופק לצרכן במחיר האגרה של כ-12 ש”ח, גם אם מחירה לצרכן גבוה יותר. זה לפי התומכים ביוזמה יעודד תחרות, יגביר את האטרקטיביות והזמינות של תרופות אלה בבתי מרקחת פרטיים ונקודות מכירה שאושרו למכור תרופות ללא מרשם. מנגד, יש גם קולות המתנגדים, בעיקר משיקולים סוציאליים, שכן כל עוד תרופות אלה הן בסל הבריאות, לצרכנים מהשכבות הנמוכות יש אופצייה לרכישת תרופות ללא מרשם במחירים זולים ממחירם בשוק.  יש לציין שבחלק לא מבוטל של התרופות הפער בין מחיר האגרה לתרופה בקופות למחיר המכירה לצרכן הוא זניח, ולעיתים אף שלילי..

לכתבה בהארץ

הערת המערכת:  יש להניח שכיום מי שמנצל בעיקר את האפשרות לרכישה של תרופות ללא מרשם דרך מרשמי רופא בקופות הם באמת השכבות החלשות יותר.  לאוכלוסיה מבוססת יותר סביר להניח שיש העדפה לשלם מעט יותר ולחסוך את זמן ההמתנה והביקור אצל הרופא. כך ש”לבנות מודל צמיחה והגברת תחרות” על כוח הקנייה של אוכלוסיות חלשות לא נראה מהלך שיש בו משמעות, ובודאי שלא נשמע כמהלך “תקין”… קשה גם לצפות שתמורת הוצאה מהסל של תרופות אלה, ניתן יהיה להוכיח חיסכון משמעותי לקופות החולים שיאפשר הרחבת הסל בתרופות וטכנולוגיות חיוניים וחשובים יותר.. עם זאת, זה רעיון ששווה אולי בדיקה יסודית יותר, כולל מציאת פתרון של אי פגיעה בשכבות חלשות.