שימוש ב-NSAID עלול להגדיל את הסיכון להתפתחות כשל כלייתי, בעיקר בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם או מכשל לב (Am J Kidney Dis)

דיווח מספרד מעיד כי הסיכון להתפתחות כשל כלייתי אקוטי (ARF) מוגבר בעקבות צריכה של תרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAID), בהשוואה לאנשים שאינם צורכים תרופות אלה. הסיכון הגבוה ביותר נמצאה בקרב חולים הסובלים מיתר לחץ-דם או מכשל לבבי.

החוקירם השתמשו במאגר נתונים של מחקר שנערך בבריטניה בכדי להעריך את הסיכון להופעת ARF שאיננו סופני הקשור לשימוש ב-NSAID, במבנה מחקרי של case-control.

באנליזה נכללו 103 חולים שאובחנו כמקרים אידיופטיים של ARF, והם הושוו ל-5000 נבדקי ביקורת מתאימים.

החוקר הבכיר, ד”ר Huerta, מסביר בראיון כי נמצא ששכיחות מקרי ה-ARF שאינם סופניים עמדה על ערך של 1 ל-10,000 שנות-אדם בקרב נבדקים חסרי היסטוריה של פגיעה כלייתית. לדבריו, הסיכון גבר פי 3 בקרב נבדקים המשתמשים ב-NSAIDs. הסיכון פחת לאחר הפסקת השימוש בתרופה ואילו שימוש ארוך טווח או צריכת מינונים גבוהים נמצאו קשורים לסיכונים מעט גבוהים יותר.

החוקרים גילו כי היסטוריה של כשל לבבי, של יתר לחץ-דם, של סוכרת ושל אישפוזים במהלך השנה האחרונה קשורה לסיכון מוגבר ללקות ב-ARF. ד”ר Huerta מסביר כי הסיכון המוגבר הכרוך בשימוש ב-NSAIDs הודגש בחולים בעלי היסטוריה של יתר לחץ-דם או של כשל לבבי.

הסיכון להתפתחות ARF הוגבר עם השימוש בתרופות קרדיווסקולריות מסוימות, במיוחד תרופות משתנות. ערך הסיכון היחסי ל-ARF הכרוך בצריכת NSAIDs ותרופות משתנות היה 11.6, וערך הסיכון היחסי ל-ARF הכרוך בצריכת NSAIDs וחסמי תעלות ביתא היה 7.8.

ד”ר Huerta מסכם כי המחקר מחזק את העדויות הקיימות בנוגע לזהירות המחויבת בשימוש ב-NSAIDs בקרב חולים בעלי נפח פלסמה נמוך ו/או תפקוד כלייתי ירוד, במיוחד בקרב חולים הסובלים מכשל לבבי או מיתר לחץ-דם.

לידיעה במדסקייפ

Am J Kidney Dis 2005;45:531-539.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן