סלקוקסיב נמצא במחקר אחד כמעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים, בשלב זה בניגוד למחקר חדש אחר ומחקרים קודמים (פייזר העולמית)

חברת פייזר הודיעה היום על כך שהגיע לידיה אתמול בלילה מידע חדש הנוגע לסיכון הקרדיווסולרי של תכשירה מקבוצת ה-COX-2, הסלברה (celecoxib ) , בהתבסס על תוצאות שני מחקרים ארוכי טווח בתחום הסרטן.

מהדיווח שנמסר לפייזר ע”י ועדת הבטיחות עולה כי באחד המחקרים (מחקר ה-APC ) נמצאה עלייה בסיכון הקרדיווסקולרי בהשוואה לפלציבו בשימוש בסלקוקסיב, ואילו במחקר השני, ה-PreSAP , לא נמצאה עלייה בסיכון המשתמשים בסלקוקסיב בהשוואה לפלציבו.

תוצאות מחקרים קלינים אלו הנן חדשות. התוצאות שהתקבלו ב-APC היו בלתי צפויות ולא עקביות עם המידע שעלה מהמחקר השני. פייזר החליטה לנקוט באמצעים מתאימים לחקר והבנה מלאים של הנתונים, ולהעבירם במהירות לרשויות הפיקוח, רופאים וציבור המטופלים בכל העולם. כך הודיע יו”ר פייזר הנק מקינל.

במחקר ה-APC ניתנו מינונים יומיים של סלקוקסיב של 400-800 מ”ג. פייזר מציינת שלמרבית האינדיקציות המאושרות לרבות דלקת שגרונית,  המינון היומי של סלקוקסיב  הוא 200-400 מ”ג בלבד. רק באינדיקציה נדירה של adenomatous polyposis הסלקוקסיב מאושר במינון יומי של 800 מ”ג. במחקר השני, מחקר ה-PreSAP המינון היומי היה 400 מ”ג ליום.

פייזר מציינת ומדגישה שנתוני ה-APC הינם בסתירה  גם לנתוני ה-PreSAP וגם לנתוני מחקרים רבים קודמים, שבהם במצבי דלקות שגרוניות שונות – לא נמצאה עדות לסיכון הכרוך בסלקוקסיב, גם כאשר ניתנו מינונים מעבר למקובל ולמומלץ.

פייזר קוראת לרופאים ולמטופלים לשקול את מכלול הסיכונים והיתרונות של הסלקוקסיב כדי להחליט על המשך הטיפול, ולקחת בחשבון גם את המידע החדש הנמסר כאן. פייזר מדגישה גם כי יש לקחת בחשבון את הסיכון לדימומים וסיבוכים גסטרואינטנסיאלים השכיחים יותר בתרופות מקבוצת ה-NSAIDs .

במחקר ה-APC המשתתפים שנטלו 400 מ”ג ו-800 מ”ג סלקוקסיב ביום היו בסיכון של פי 2.5 לחוות אירועים קרדיווסקולרים גדולים לרבות תמותה, בהשוואה לקבוצת הפלציבו. לאור נתונים אלה החליט ה-NCI , הגוף שמימן ותמך במחקר, להשעות את המשך הטיפול בסלקוקסיב במינונים אלה במחקר.

נתוני המחקר השני, ה-PreSAP , אשר מומן ע”י פייזר הגיעו גם אמש לפייזר , והופצו מייד ל-FDA . במחקר זה כאמור, לא נמצאה כל עלייה בסיכון הקרדיווסקולרי במטופלים שנטלו את הסלקוקסיב.

בשני המחקרים שבהם עקבו אחר מטופלים למעלה מ-3600 מטופלים כמשך הזמן המתוכנן הוא של מעקב של למעלה מ-5 שנים. עד כה מעריכה פייזר שכ-2400 מטופלים כבר נמצאים במעקב אחר הסיכון הקרדיווסקולרי למשך שנתיים.

מחקרים נוספים במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לאלצהיימר נמצאים כעת בתחילת הדרך, כשהטיפול בסלקוקסיב מתוכנן שם לפי מינון יומי של 400 מ”ג. ועדת מחקר מיוחדת ובלתי תלוייה של מחקר זה החליטה שלא לעשות כל שינוי באופן המחקר ב-10 לדצמבר האחרון.

בידי פייזר אין עדיין את המידע והניתוח המלא של שני המחקרים האחרונים. פייזר, כפי שכבר נאמר מציינת שתמשיך לעבוד באופן צמוד עם הרשויות לצורך לימוד המימצאים.

לדיווח המלא המוצג באתר חברת פייזר העולמית

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן