על-פי תוצאותיו של מחקר פרוספקטיבי שפורסמו לאחרונה, שימוש בקנביס עלול להגדיל את הסיכון להתפתחות עוקבת של פסיכוזה, עם עדויות לקיומו של קשר תגובה-מנה.

החוקרים כותבים כי הולכות ומצטברות עדויות לכך ששימוש בקנביס עלול להוות גורם סיכון להופעת סימפטומים פסיכוטיים . אולם, הם מוסיפים כי הימצאות קשר סיבתי בין צריכת קנביס לבין התפתחות פסיכוזה עדיין נתונה לוויכוח וכי מחקרים עכשוויים טוענים כי הרגישות להתפתחות פסיכוזה איננה פשוט גורם לצריכת קנביס, אלא היא פועלת במשותף ובאופן סינרגיסטי עם צריכת הקנביס.

בהתבסס על ראיונות שבוצעו בתחילת המחקר וכעבור 4 שנים, בדקו החוקרים את הרגלי צריכת הסמים, את הרגישות להופעת פסיכוזה, ואת הסימפטומים הפסיכוטיים בקרב מדגם המבוסס על האוכלוסיה שמנה 2,437 צעירים בגילאי 14-24 שנים, שהיו רגישים להופעת פסיכוזה או שלא הראו רגישות.

לאחר התאמה לגיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, עירוניות, התרחשות טראומה בילדות, הימצאות רגישותלהופעת פסיכוזה בתחילת המחקר, והרגלי צריכה של סמים אחרים, נמצא כי שימוש בקנביס בתחילת המחקר העלה את שכיחות הסימפטומיים הפסיכוטיים בעת בדיקת המעקב כעבור 4 שנים (ערך OR מותאם של 1.67; עם 95%CI, 1.13-2.46). קשר תגובה-מנה נמצא עם העליה בתדירות צריכת הקנביס.

בנבדקים שבהם נמצאה רגישות להתפתחות פסיכוזה בתחילת הניסוי, היתה השפעת צריכת הקנביס גדולה בהרבה מההשפעה שנצפתה בקרב הנבדקים שבהם לא נמצאה רגישות (23.8% הבדל מותאם בסיכון; 95% CI, 7.9-39.7; P = .003). בהשוואה לנבדקים שבהם לא נמצאה רגישות, היה ההבדל בסיכון בקבוצת הנבדקים שבהם נמצאה רגישות גדול יותר משמעותית (בדיקת הקשר, 18.2%; 95% CI, 1.6-34.8; P = .03). הימצאות רגישות לפסיכוזה בתחילת המחקר לא איפשרה לחזות את הרגלי צריכת הקנביס כעבור 4 שנים (ערך OR מותאם של 1.42; 95% CI, 0.88-2.31).

החוקרים כותבים כי שימוש בקנביס מגדיל את הסיכון להופעת סימפטומים פסיכוטיים בקרב אנשים צעירים, אך יש לו השפעה חזקה הרבה יותר בקרב אלו שבהם מצויה רגישות להופעת פסיכוזה. הם מוסיפים כי חשיפה חוזרת לקנביס עלולה לגרום לעליה התחלתית בכמות הדופמין בסינפסות ולהוביל לשינויים ממושכים יותר במערכות הקנבינואידית הפנימיות. שינויים אלה עלולים להיות גדולים ביותר לאחר חזיפה לקנביס במהלך ההתבגרות ובאנשים שבהם קיימת רגישות לבקרה לקויה במערכת הקנבינואידית ובמערכות הההעברה העיצבית הקשורות אליה.

BMJ. Posted online Dec. 1, 2004.

לידיעה במדסקייפ