תוצאות מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה מעידות כי בקרב חולים הסובלים מכאבי גב פיזיותרפיה איננה עדיפה על קבלת ייעוץ להתמיד בפעילות.

החוקרים כותבים כי פיזיותרפיסטים בשרותי הבריאות הלאומיים בבריטניה מטפלים בכ-1.3 מיליון בני אדם הסובלים מכאבי גב בכל שנה, אך קיימות עדויות מועטות בלבד בנוגע ליעילות הפיזיותרפיה השגרתית ולא קיימות כל עדויות בנוגע ליעילותם של טיפולים שונים כגון אלקטרו-תרפיה, טיפול בלייזר או טיפול באולטראסאונד. הם מסבירים כי הקוים המנחים הבינלאומיים שונים אך, ממליצים באופן כללי על התמדה בפעילות וטיפול באמצעות פעילות גופנית בחולים הסובלים מכאב גב תחתון כרוני (הנמשך למעלה מ-12 שבועות) וחלקם אף מציעים שימוש בטיפול מניפולטיבי בעמוד השדרה במקרים של כאב גב תחתון אקוטי או תת-אקוטי.

במחקר רב-מרכזי זה השתתפו 286 חולים הסובלים מכאב גב תחתון במשך תקופה ארוכה מ-6 שבועות. הנבדקים חולקו באקראי לקבלת פיזיותרפיה שגרתית במהלך שנה או להשתתפות במפגש יחיד בן שעה עם פיזיותרפיסט שיכלול הערכה וייעוץ לשמירה על פעילות.

תוצאה ראשונית היתה הדרוג באינדקס לקוי התיפקוד של Oswestry כעבור 12 חודשים, ותוצאות משניות היו תוצאות הדרוג באינדקס זה כעבור חודשיים וכעבור 6 חודשים, תוצאות הדרוג בשאלוני ליקוי התפקוד של Roland ו-Morris כעבור חודשיים, שישה חודשים ו-12 חודשים, והערכת הטיפול על-ידי החולה כעבור חודשיים, שישה חודשים ו-12 חודשים.

במסגרת הפיזיותרפיה היו הטיפולים השכיחים ביותר טכניקות תנועה איטית של מפרקי עמוד השדרה ב-104 (72%) מתוך 144 חולים, ותרגילי תנועות של עמוד השדרה הלומבארי ומתיחות של הבטן ב-136 חולים (94%).

כעבור 12 חודשים התקבלו נתוני מעקב אודות 200 (70%) מתוך 286 חולים. למרות שהחולים בקבוצת הפיזיותרפיה דיווחו על תחושה מרובה יותר של שיפור, לא הופיעו עדויות להשפעה ארוכת טווח של הפיזיותרפיה בתוצאות המדדים הספציפיים למחלה או המדדים הכלליים. ההבדל הממוצע בשינוי בדרוג באינדקס Oswestry כעבור 12 חודשים היה 1.0%- (95%CI, -3.7%-1.6%).

מגבלות המחקר כוללות העדר השוואה למתן ייעוץ ללא התערבות, תקפות פנימית מוגבלת שכן 30% מהחולים לא סיפקו מידע אודות מדד התוצאה הראשונית כעבור 12 חודשים, וקבלת החלטות קליניות על-ידי הפיזיותרפיסט בהתבסס על סימפטומי התיפקוד בחולה ואמונות הפיזיותרפיסט עצמו בנוגע ליעילות הטיפול.

החוקרים כותבים כי נראה שפיזיותרפיה שגרתית איננה יעילה יותר ממפגש אחד של הערכה וייעוץ עם פיזיותרפיסט. הם מסכמים כי תחושת החולה בנוגע לתועלת הטיפולית סותרת את התוצאות, והחשיבות הקלינית של ממצא זה מחייבת מחקר נוסף.

במאמר מערכת מצורף מצוין כי קבוצת הביקורת עדיין קיבלה מפגש בין שעה אחת שנתן ייעוץ בנוגע לשמירה על פעילות וכי קבוצת הפיזיותרפיה טופלה על-ידי 76 פיזיותרפיסטים שונים המשתמשים בטיפולים שונים.

עוד נכתב כי המחקר מראה רק כי תרומת מתן הפיזיותרפיה במסגרת שירותי הבריאות הכללית הינה מועטה בטיפול בכאבי גב, וכי יש לבחון ביתר תשומת לב אפשרויות טיפול אינדיוידואליות אחרות לפני הקביעה כי פיזיותרפיה בכללותה איננה מועילה בטיפול בכאבי גב. מסוכם כי לא קיימת תשובה חד-משמעית לשאלה העולה מן המחקר בנוגע לטיפול בכאבי גב המהווים את אחת הבעיות השכיחות והמטרידות ביותר בקהילה: האם יש לבחון מחדש את הקצאת המשאבים לטיפול פיזיותרפיה שאיננו יעיל ולהפנות אותם לשינוי אורח החיים של החולים ולמדריכי פעילות גופנית?

BMJ. 2004;329:694-695, 708-711

לידיעה במדסקייפ