אטנרספט (אנברל) גילה יעילות בטיפול ב-sciatica חמורה (Ann Rheum Dis )

טיפול קצר טווח באמצעות חוסם TNF-α , אטנרספט (etanercept – אנברל) מניב תוצאות משופרות במקרי סכיאטיקה בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

זאת לפי מחקר חלוצי המתפרסם במהדורת ספטמבר של Annals of the Rheumatic Diseases . כדי לבחון את האפקטיביות של התכשיר לטיפול סכיאטיקה 10 חולים שאושפזו בגלל סכיאטיקה חמורה קיבלו 3 זריקות תת עוריות של אטנרספט 25 מ”ג בשלושה ימים.

קבוצת הטיפול הסטנדרטי שהורכבה מ-10 חולים אחרים קיבלו עירוי של מתילפרדינסון 250 מ”ג במשך 3 ימים.

שתי הקבוצות קיבלו גם טיפול אנלגטי כולל אופיואידים, NSAIDS , מרפי שרירים וטיפול פיסיותרפי. סטריאוידים נוספים, למעט תרופות המחקר לא ניתנו לחולים. הערכת מצב החולים נעשתה ביום העשירי, ובשבוע השישי מתחילת המחקר.

במצב הבסיס שתי הקבוצות היו בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים. לכולם היה מתח שרירים חיובי ברגליים ולפחות סימן אובייקטיבי אחד של לחץ על שורש עצבי. מימצאים קליניים שנתמכו ע”י עדויות רדיולוגיות של הרניית דיסק נמצאו ב-19 מטופלים. כל המטופלים סבלו מכאב רגליים בדרגה זו או אחרת, ודרגה גבוהה של הפרעה תפקודית שבאה (VASB) לידי ביטוי באמתעות שימוש בסרגל כאב לרגליים (VASL ), וסרגל כאבי גב תחתון (VASB ), אינדקס אוסוטרי לאי תפקוד (ODD ) , ושאלון רולנד מוריס לאי תפקוד (RMDQ ).

בבדיקה שלאחר 10 ימים המטופלים בשתי הקבוצות הראו שיפור משמעותי שבא לידי ביטוי בירידה במדדי ה-VASL, ODI ו-RMDQ , בהשוואה למצב הבסיס. מטופל אחת מכל קבוצה נז’קק לניתוח בגלל החמרה או כאב רגליים עקשני.

בקבוצת האטנרספט השיפור נמשך גם בבדיקה לאחר 6 שבועות כפי שהראו מדדי ה-VASL (ירידה מ-74.4 נק’ ל-12.4 ), מדד ה-ODI (מ-75.4 ל-17.3 ), ו-RMDQ (מ-17.8 ל-5.8 ). הירידה במדד ה-VASB לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

לעומת זאת, במרבית המטופלים בטיפול הסטנדרטי בסטירואידים חוו עלייה בכאב והפרעות בתפקוד לאחר 10 ימים  למרות שתוצאות VASL, ODI ו-RMDQ ירדו באופן משמעותי בהשוואה למצב הבסיס. מדד ה-VASB לא ירד באופן מובהק.

קבוצת האטנרספט הראתה שיפור גבוה יותר בכאבי רגליים (מדדי VASL , VASB ) לאחר 6 שבועות (75% ירידה לעומת 17.6% ). בציוני התפקוד נמצא שיפור גבוה יותר בקבוצת האטנרספט . במדד ה-ODI : שיפור של 67% בהשוואה ל-40.3% ובמדד ה-RMDQ שיפור של 63.4% בהשוואה ל-23.1% .

שיעור גבוה יותר של מטופלי האטרנספט נהנו משיפור משמעותי : 90% לעומת 30% בלבד בטיפול הסטנדרטי בסטירואידים.

מלבד תופעות אלרגיות סיסטמיות וסיכון גדול יותר לזיהומים שנקשרו לטיפול באטנרספט, לא דווח על תופעות לואי נוספות.

החוקריםמסכמים שמטופלים עם סכיאטיקה חמורה משיגים שיפור משמעותי באמצעות טיפול בחוסם TNF-α בשבוע השישי לאחר תחילת הטיפול הנמדד במדדי כאב ותפקוד רגליים. החוקרים מסתייגים כמובן מקביעת מסקנות והמלצות קליניות בציינם שמדובר במחקר חלוצי ושיש צורך במחקרים מבוקרים וגדולים יותר.

Ann Rheum Dis. 2004;63:1120-1123

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן