acetaminophen קשור לירידה קלה בתיפקוד הכליות (Arch Intern Med)

תוצאות אנליזה שפורסמה לאחרונה מעידות כי שימוש באספירין או בתרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAIDs) לאורך החיים איננו גורם לירידה בתיפקוד הכלייתי, אך acetaminophen מגדיל במעט את הסיכון לכך.

החוקרים מסבירים כי השימוש במשככי כאבים שכיח ועלול לפגום בתפקוד הכלייתי, ואולם, מידע פרוספקטיבי מוגבל בלבד זמין אודות ההשפעות ארוכות הטווח של האספירין, ה-NSAIDs האחרים וה-acetaminophen על תפקוד הכליות.

1,697 נשים שהשתתפו במחקר ה-Nurses’ Health מילאו שאלונים אודות השימוש באספירין, ב-NSAIDs וב-acetaminophen לאורך חייהן ונתנו דגימות דם בשנת 1989 ובשנת 2000. רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים שימשה לקבוע את ערך ה-OR להתפתחות התוצאה העיקרית של שינוי בקצב הסינון הגלומרולרי (GFR) המשוער במהלך 11 השנים, בהתבסס על צריכת משככי כאבים לאורך החיים.

ערך ה-GFR המשוער הממוצע פחת מערך של 17 + 88 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע בשנת 1989, לערך של 17 + 79 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע בשנת 2000. בתחילת המחקר, או כעבור 11 שנים, לא נמצאו הבדלים עקרוניים ברמות ה-GFR המשוערות או הבלתי-מותאמות בקרב קטגוריות הצריכה של שלושת סוגי משככי הכאבים לאורך החיים.

השימוש באספירין וב-NSAID לא נמצא קשור בסיכון מוגבר לירידה בערך ה-GFR. אולם, השימוש ב-acetaminophen נמצא קשור לסיכון מוגבר לירידה ב-GFR של 30 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע לפחות (ערך P של הנטיה = .01) ולירידה בשיעור של 30% לפחות בערך ה-GFR (ערך P של הנטיה < .001). בקרב נשים הצורכות יותר מ-3,000 גרם של acetaminophen ערך ה-OR לירידה השיעור של 30 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע בערך ה-GFR עמד על 2.04 בהתאמה רבת משתנים (95%CI, 1.28-3.24) בהשוואה לנשים שצורכות פחות מ-100 גרם.

החוקרים כותבים כי צריכה גבוהה יותר של אספירין ושל NSAIDs לאורך החיים לא נמצאה קשורה לירידה בתפקוד הכלייתי, אך שימוש מוגבר ב-acetaminophen עלול להגדיל את הסיכון לאובדן תפקוד הכליות. הם מוסיפים כי נראה שהסיכון האבסולוטי לירידה בתפקוד הכליות, אפילו בשל צריכה מוגברת של משככי כאבים לאורך החיים, הוא קטן.

מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת לאמת את הדיווח העצמי על השימוש במשככי הכאבים, חסר מידע אודות זמן השימוש עבור מספר הטבליות שנלקחו לאורך החיים לפני איסוף דגימת הדם הראשונה, תקופת מעקב קצרה מכדי לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של השימוש במשככי הכאבים, מעט מדי נשים שבהן נמצא תפקוד כלייתי ירוד באופן ניכר נכדי לקבוע האם מחלה כלייתית דרושה להופעת תופעות הלוואי של משככי הכאבים, חסר מידע אודות התוויות השימוש במשככי הכאבים בעבר, ובחירת נוסחה המשפיעה על ניתוח התוצאות לחישוב ה-GFR.

החוקרים כותבים כי לכל אחד ממשככי הכאבים תופעות לוואי אפשריות שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה אודות הצורך בשימוש במשכך הכאבים ובעת הבחירה בינהם. הם מסכמים כי מחקרים עתידיים צריכים לבדוק האם משככי כאבים אלה משפיעים על שיעור הירידה בתפקוד הכלייתי בקרב חולים במחלת כליות.  

Arch Intern Med. 2004;164:1519-1524

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן