מחקר מצביע על חשש שגלוקוקרוטיקוידים הם גורם סיכון לאי ספיקת לב בחולים מבוגרים (Heart )

התוצאות של ניתוח מקרה שבחן אירועים קרדיווסקולרים ומוחיים הקשורים לשימוש בגלוקוקרוטיקוידים המתפרסם החודש ב-Heart מצביעות על סיכון יחסי של 1.25 למטופלים אשר אי פעם עשו שימוש בקבוצת תרופות זו .

בניתוח זה בוצעה ניתוח מידע של אוכלוסייה אשר אופיינה בגיל מעל 50 ואשר קיבלה לפחות מירשם אחד של תרופה מקבוצה הגלוקוקרוטיקוידים. מתוך קבוצה זו אותרו נתונים על למעלה מ-50,000 מטופלים עם היסטוריה של אירוע לב איסכמי, שבץ איסכמי או TIA . על בסיס מידע זה בוצע חישוב סיכון יחסי של שימוש בקורטיקוסטרואידים בהשוואה לקבוצת ביקורת דומה של מטופלים שלא השתמשו בקורטיקוסטרואידים.

עוד נמצא ששימוש נוכחי היה קשור ליחס סיכון גבוה במיוחד של 2.66 לאי ספיקת לב ושל 1.2 ל- IHD .

רמות הסיכון היו קשורות גם לקיומן של מחלות נוספות ברקע: הסיכון היחסי לאי ספיקת לב היה משמעותי בכל הקבוצות שעשו שימוש בקורטיקוסטרואידים, אך בלט במיוחד בקבוצה שסבלה גם מ-COPD .

עם זאת הסיכון היחסי למחלת  לב איסכמית כתוצאה משימוש בגלוקוקוריטקודים לא היה גבוה יותר בקרב מטופלים שלא סבלו מדלקת פרקים שגרונית או מחלת ריאות.

המחברים מסכמים: גלוקוקריטיקואידם אורליים מהווים גורם סיכון לאי ספיקת לב.

עם זאת מסתייגים הכותבים ומציינים שמימצא זה מתבסס על מידע התבוננותי בלבד, ורק מחקר התערבותי רנדומלי ומבוקר של שימוש בקורטיקוסטרואידים בהשוואה לתרופות מקבילות יכול להציג את ההבדל בסיכון הקרדיווסקולרי בין קבוצות התרופות השונות.

במאמר מערכת ב-Heart מציינים העורכים שלמרות שתוצאות המחקר מעוררות מחשבות ומעלות היפותזיות אפשריות הרומזות על כך ששימוש בגלוקוקורטיקואידים מהווה גורם סיכון לאי ספיקת לב, אין עדיין מקום לבצע שינוי בהנחיות ובפרקטיקה הקלינית.  

Heart 2004;90:859-865,829-830.  (אבסטרקט)

לדיווח ב-druginfo

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן