השמנת-יתר והתנהגות יושבנית מלוות בסיכון מוגבר לכאב כרוני, בפרט בקרב קשישים, ללא אינטראקציה בין מדד מסת גוף ורמת פעילות גופנית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain.
החוקרים השלימו מחקר חתך להערכת האינטראקציה בין פעילות גופנית ומדד מסת גוף עם הקשר עם כאב כרוני ואם הקשר הנ”ל השתנה לפי גיל המטופל. מדגם המחקר כלל 29,879 משתתפים בגילאי 16 שנים ומעלה (51.3% נשים) מסקר Danish Capital Region Health Survey לשנת 2021.
הערכת כאב כרוני התבססה על הצגת שאלה למשתתפים אם חוו כאב קבוע או כאב החוזר בתדירות גבוהה, קרי לפחות 15 ימים בכל חודש, במשך שלושה חודשים.
החוקרים העריכו את היקף הפעילות הגופנית על-בסיס דיווח עצמי בסולם Saltin-Grimby Physical Activity Level Scale וסווגה כאורח חיים יושבני, פעילות מעטה או בינונית-עד-מאומצת. משתתפים עם פעילות גופנית נמוכה ומשקל תקין הוגדרו כקבוצת הייחוס.
בסיכומו של דבר, 31.5% מהמשתתפים סבלו מכאב כרוני. השמנת-יתר והתנהגות יושבנית נקשרו באופן נפרד עם סיכון מוגבר לכאב כרוני.
בקרב משתתפים עם השמנה וגם התנהגות יושבנית תועד הסיכוי הגבוה ביותר לסבול מכאב כרוני (יחס סיכויים מתוקן של 2.51, רווח בר-סמך 95% של 2.26-2.79).
בקרב משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה, נוכחות השמנת-יתר ופעילות גופנית ברמה יושבנית נקשרו עם סיכון מוגבר לכאב כרוני (יחס סיכויים מתוקן של 3.60, רווח בר-סמך 95% של 3.01-4.31).
הנתונים מעידים על עדויות מעטות, אם בכלל, לאינטראקציה בין רמות פעילות גופנית ומדד מסת גוף בקשר שלהם עם כאב כרוני.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין עדות משמעותית לאינטראקציה בין פעילות גופנית ומדד מסת גוף בקשר עם כאב כרוני, רמז לכך שלשני הגורמים השפעה בלתי תלויה על כאב ונדרשות גישות התערבות נפרדות. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות פעילות גופנית בחולים עם קטגוריות מדד מסת גוף שונות.
Eur J Pain, May 12, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!