גורמי סיכון לדימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה (World J Clin Cases)

במאמר שפורסם בכתב העת World Journal of Clinical Cases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוחי עמוד-שדרה הם נמוכים מאוד ומלווים בפרוגנוזה גרועה, כאשר גורמי סיכון אפשריים כוללים את גיל החולה, היסטוריה של אירוע מוחי ופגיעה בדורה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה הינו סיבוך חמור ונדיר. מטרתם כעת הייתה לבחון את הנטל הכלכלי, המאפיינים הקליניים, גורמי סיכון ומנגנוני התפתחות דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך בין תחילת שנת 2015 ועד סוף שנת 2022 וכלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, אשר עברו ניתוח עמוד שדרה. החוקרים זיהו חולים עם דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד שדרה בזמן האשפוז. על-פי סוג ניתוח עמוד שדרה, חולים עם דימום תוך-גולגולתי הותאמו באקראי ביחס 1:5 לביקורות ללא דימום תוך-גולגולתי.

מדגם המחקר כלל 24,472 חולים שעברו ניתוח עמוד שדרה. מבין אלו, שישה חולים (3 גברים ו-3 נשים; גיל ממוצע של 71.3 שנים) אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח איחוי שדרה אחורי, עם שיעורי היארעות של 0.025% (6 מבין 24,472 חולים). הסוג הנפוץ של דימום תוך-גולגולתי היה דימום בצרבלום.

על-פי סוג הניתוח, 30 ביקורות הותאמו באקראי ביחס 1:5 והחוקרים מדווחים על הבדלים מובהקים סטטיסטית בין חולים עם דימום תוך-גולגולתי ובין הביקורות התואמות בגיל (71.33 שנים לעומת 58.39 שנים, p=0.001), היסטוריה של מחלה צרברווסקולארית (50% לעומת 6.7%, p=0.024), פגיעה בדורה של השדרה (50% לעומת 3.3%, p=0.010), הוצאות אשפוז (242,119.1 לעומת 96,290.7, p=0.009) ומדד תפקוד יומיומי בעת השחרור (40.00 לעומת 75.40, p=0.019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים על שכיחות נמוכה של דימום תוך-גולגולתי בחולים לאחר ניתוח עמוד-שדרה, אם כי הפרוגנוזה במקרים אלו גרועה. גורמי סיכון אפשריים לסיבוך זה כוללים את גיל החולה, היסטוריה של אירוע מוחי ונזק לדורה. הם ממליצים להימנע מנזק לשכבת הדורה בזמן התערבות ניתוחית בחולים בסיכון גבוה לדמם תוך-גולגולתי.

World J Clin Cases, Aug 16, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן