גישת טיפול מותאמת אישית עשויה לסייע בשיקום יציבה בחולים עם מחלת פרקינסון (Neurology)

גישות פרטניות לשיפור ליקוי בשיווי משקל בחולים עם מחלת פרקינסון עשויות להביא לשיפור היציבה בחולים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

החוקרים מסבירים כי למרות שהניסיון הקליני שלהם מלמד כי חולים רבים עם מחלת פרקינסון משתמשים בגישות יצירתיות להתגבר על קשיי ההליכה, אין מחקרים להערכת היקף השימוש בגישות אלו והתועלת שלהן בפועל.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר אלקטרוני שכלל 4,324 מבוגרים עם מחלת פרקינסון ודיווח-עצמי על הפרעות ביציבה.

מהנתונים עולה כי 16.7% מהמשתתפים לא הכירו קודם לכן כל גישה לפיצוי על קשיי ההליכה, כאשר רק 3.5% היו מודעים לכל 7 הקטגוריות הזמינות לפיצוי על הפרעת שיווי משקל. מבין המשתתפים במחקר, 35% קראו על גישות אלו, 29.6% שמעו עליהן מהפיזיותרפיסט שלהם, 12.5% החלו להשתמש בגישות אלו בעצמם ו-32.2% קיבלו ייעוץ מכוון מאיש מקצוע. מרבית המשתתפים (75.2%) הביעו עניין בקבלת מידע נוסף אודות הגישות הזמינות לפיצוי על הפרעת שיווי המשקל.

באשר לשימוש בגישות השונות, 22.8% מהמשתתפים מעולם לא ניסו כל צורה של גישת פיצוי, למרות ליקוי משמעותי ביציבה. 78.4% מהמשתתפים שהיו מודעים לנושא, ניסו לאמץ דפוס הליכה חדשה. בסה”כ, 64.7% מהמשתתפים עדיין השתמשו בגישה אחת לפיצוי, לכל הפחות, בחיי היומיום. שינוי הדרישות לשיווי משקל הוביל לשיפור הגדול ביותר ביציבה (76%).

החוקרים מציינים כי יעילות גישות לפיצוי על הפרעות בשיווי משקל היו שונות משמעותית בהתאם לנסיבות. לדוגמא, סמנים פנימיים זוהו כגישה יעילה מאוד בתחילת הליכה, אך כגישה פחות מוצלחת בניסיון לעצור לאחר ההליכה.

מין, גיל, מרווח הזמן מהאבחנה ויכולת לבצע שתי משימות לא השפיעו על המודעות או השימוש בגישות פיצוי על הפרעת יציבה. החוקרים לא זיהו הבדלים ביעילות של גישות שונות בין תתי-קבוצות אלו, למעט שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר בקרב חולים צעירים יותר לגישות המבוססות על סמנים חיצוניים ואימוץ דפוס הליכה חדש.

החוקרים כותבים כי כעת יודעים כי גישות אלו לרוב יעילות, אך ההשפעות משתנות כתלות בחולה ובנסיבות, לכן, ניתן לעבוד בצורה פרטנית יותר לשיקום היציבה בחולים עם מחלת פרקינסון. הממצאים גם מדגישים את המגוון הרחב של גישות העשויות לסייע לחולים להתמודד עם הנסיבות והצרכים שלהם.

Neurology 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן