טיפול בליפיטור עשויה להפחית את שיעורי כריתת מעי גס בחולים עם קוליטיס כיבית (J Am Med Inform Assoc)

טיפול ב-Atorvastatin (ליפיטור) עשוי לשמש כאפשרות טיפול בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Informatics Association עולה כי הטיפול התרופתי מלווה בשיעור נמוך יותר של ניתוחי כריתת מעי גס.

החוקרים זיהו חותמת גנטית של קוליטיס כיבית באמצעות ניתוח 272 דגימות ביופסיה מ-11 מאגרים ציבוריים. לזיהוי יעדי הטיפול האפשריים, הם השוו את החותמת הגנטית עם פרופיל גנטי במעבדה בעקבות חשיפה ל-781 תרופות המאושרות ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהושלם לאחר מחקר זיהוי היעד להערכת ההשפעה המגנה של התרופה על הסיכון לכריתת מעי גס בחולים עם קוליטיס כיבית ממאגר STARR (Stanford Research Repository) ומאגר Optum Clinformatics DataMart.

מהנתונים עולה כי טיפול בליפיטור הדגים את ההשפעה המגנה הבולטת ביותר בחולים עם קוליטיס כיבית. במאגר STARR (827 חולים) ובמאגר Optum (7,821 חולים), הטיפול בליפיטור לווה בסיכון מופחת לכריתת מעי גס, סמן למחלה עמידה לטיפול תרופתי, בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול אחר (במדגם STARR תועד יחס סיכון של 0.47, p=0.03; במדגם Optum תועד יחס סיכון של 0.66, p=0.03), זאת ללא תלות בגיל ומשך הטיפול התרופתי בליפיטור.

החוקרים מדגישים כי כל הנתונים במחקר הנוכחי הם רטרוספקטיביים ולכן דרושים מחקרים פרוספקטיביים לאישור התוצאות. יתרה מזאת, מהתוצאות עולה השפעה מגנה גם עם סטטינים אחרים, אך מספר החולים שקיבלו תכשירים אחרים ממשפחה זו לא היה גדול דיו בכדי להסיק מסקנות חד-משמעיות. לאור זאת, חשוב גם להבין אם ההשפעה המגנה המתוארת הינה ספציפית לליפיטור או נכונה לכלל משפחת הסטטינים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ממושך בליפיטור מלווה בשיעור נמוך יותר של ניתוחי כריתת מעי גס בחולים עם קוליטיס כיבית. מהתוצאות עולה עוד כי הטיפול התרופתי עשוי להיות מלווה בשיעור נמוך יותר של אשפוזים או טיפול בסטרואידים.

J Am Med Inform Assoc 2021.

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן