השוואת הבטיחות והיעילות של נוגדי-דלקת ו/או פסיכותרפיה בטיפול בהפרעות דיכאון במתבגרים וילדים (The Lancet Psychiatry)

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות עדויות מוגבלות בנושא בספרות הרפואית, הטיפול הטוב ביותר בילדים ומתבגרים עם הפרעת דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה כולל מתן Fluoxetine (פרוזק), לבד או בשילוב עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. עם זאת, ייתכנו הבדלים פרטניים בהשפעות התערבויות אלו ויש לבחון כל מקרה לגופו.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לערוך השוואה בין כל אפשרויות הטיפול הזמינות לילדים ומתבגרים עם הפרעות דיכאון. הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה לאחר חיפוש אחר מחקרים שפורסמו בין היתר מאגרי PubMed, Embase, Cochrane Central Register of Controlled Trials, Web of Science, PsycINFO, ProQuest, CINAHL, LiLACS.

הסקירה כללה מחקרים מבוקרי-פלסבו ומחקרי ראש-בראש של 16 נוגדי-דיכאון, שבע טיפולי פסיכותרפיה וחמישה משלבים של נוגדי-דיכאון ופסיכותרפיה המשמשים להקלה אקוטית על ילדים ומתבגרים עם הפרעת דיכאון. התוצאים העיקריים כללו את היעילות (שינוי בתסמיני דיכאון) ושיעורי הפסקת הטיפול מכל-סיבה.

הסקירה כללה נתונים מ-71 מחקרים, עם סך כולל של 9,510 משתתפים. הפרעת דיכאון במרבית המחקרים היו בדרגת חומרה בינונית-עד-חמורה.

באשר ליעילות ההתערבויות השונות, טיפול ב-Fluoxetine עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי היה יעיל יותר מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד (יחס סיכויים של 0.78-, רווח בר-סמך 95% של 1.55- עד 0.01-) וטיפול פסיכודינאמי (יחס סיכויים של 1.14-, רווח בר-סמך 95% של 2.20- עד 0.08-), אך לא עדיף על טיפול ב-Fluoxetine לבדו.

החוקרים מדווחים כי לא זוהה טיפול תרופתי שלבדו היה יעיל יותר מטיפול פסיכותרפי לבדו. רק משלב Fluoxetine עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול ב-Fluoxetine היו יעילים יותר משמעותית מטיפול דמה תרופתי או טיפול בקרה פסיכולוגי ורק טיפול בין-אישי היה יעיל יותר מכל טיפול בקרה פסיכולוגי. טיפול ב-Nortriptyline ורשימת המתנה היו פחות יעילים ממרבית ההתערבויות הפעילות.

עוד עולה מהנתונים כי טיפול ב-Nefazodone ו-Fluoxetine לוו בשיעורי הפסקת טיפול נמוכים יותר, בהשוואה לטיפול ב-Sertraline, Imipramine ו-Desipramine (יחס סיכויים שנעו בין 0.17 עד 0.50); טיפול ב-Imipramine לווה בשיעור גבוה יותר של הפסקות טיפול בהשוואה לכדורי דמה, Desvenlafaxine, Fluoxetine עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ו-Vilazodone.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בטיפול ב-Fluoxetine, לבדו או במשלב עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, להקלה על תסמיני דיכאון בילדים ומתבגרים. עם זאת, יש מקום להתאים את הטיפול בכל מקרה לגופו.

The Lancet Psychiatry, July 2020

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן