ההשפעה של פעילות גופנית בשעות הבוקר לעומת בשעות אחר הצהריים על ספיגת ברזל (Med Sci Sports Exerc.)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Medicine and Science in Sports and Exercise עולה כי למרות שפעילות גופנית מובילה לעליה בריכוזי IL-6 ו-Hepcidin, ברזל נספג בצורה הטובה ביותר בבוקר לאחר פעילות גופנית, עדות לכך שייתכן מנגנון זמני במהלך החלון שלאחר פעילות גופנית המעודד ספיגת ברזל.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של Hepcidin ודלקת לאחר פעילות גופנית מאומצת על ספיגת ברזל, תוך השוואת התוצאות לאחר פעילות גופנית בבוקר לעומת פעילות אחר הצהריים.

מדגם המחקר כלל 16 ספורטאים מנוסים (10 גברים, 6 נשים) עם ריכוז פריטין נמוך מ-50 מק”ג/ליטר, אשר השלימו פרוטוקול ריצה בן 90 דקות בבוקר או בשעות אחר הצהריים ולאחר מכן חצו לקבוצה המקבילה. נוזל מועשר ברזל ניתן עם ארוחה סטנדרטית 30 דקות לאחר פעילות גופנית ובתנאי ביקורת במהלך כל שלב במחקר, אשר ניתן כארוחת בוקר או ארוחת ערב. דגימות דם ורידי נאספו לפני, מיד לאחר ושלוש שעות לאחר פעילות גופנית ותנאי ביקורת למדידת ריכוז פריטין בדם, IL-6 ו-Hepcidin-25. דגימת דם ורידית אחרונה נאספה 14 ימים לאחר כל שלב במחקר במטרה לקבוע את שילוב ברזל בכדורית הדם האדומה, אשר שימש לחישוב ספיגת ברזל.

מהנתונים עולה כי פעילות גופנית הובילה לעליה משמעותית בריכוזי IL-6 ו-Hepcidin-25 לוש שעות לאחר פעילות גופנית. במהלך החלק במחקר בו פעילות גופנית בוצעה בשעות אחר הצהריים, ריכוזי Hepcidin הדגימו שונות יומית, עם עליה של 0.55 nM במנוחה, לפני עליה נוספת של 0.68 nM מהרמה לפני-ריצה עד שלוש שעות לאחר הריצה.

שיעור ספיגת ברזל היה גבוה יותר משמעותית בארוחת הבוקר לאחר ריצה בשעות הבוקר, בהשוואה לשיעור הספיגה במנוחה (0.778%, p=0.020) ובארוחת הערב לאחר ריצת בוקר (0.672%, p=0.011).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ספיגת ברזל גבוהה יותר בבוקר לאחר פעילות גופנית, כאשר ייתכן וקיים חלון זמנים המעודד ספיגת ברזל לאחר פעילות גופנית.

Med Sci Sports Exerc. 2019;51(10):2147-2155

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן