היעילות והבטיחות של Glecaprevir/Pibrentasvir בחולים עם זיהום HCV כרוני והפרעות פסיכיאטריות (J Viral Hepat)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Viral Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב Glecaprevir ו-Pibrentasvir (G/P, מבירט) הינו טיפול יעיל ונסבל היטב, עם שיעורי היענות גבוהים לטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) והפרעות פסיכיאטריות.

למרות שטיפול בתרופות בעלות פעילות ישירה כנגד נגיף HCV הן מאוד יעילות ובטוחות, התחלת הטיפול לרוב מוגבלת בחולים עם הפרעות נוירו-פסיכיאטריות בשל חששות מפני היענות ירודה לטיפול ואינטראקציות בין-תרופתיות. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את היעילות, הבטיחות והתוצאים לפי דיווח המטופלים שנכללו במחקרים להערכת משלב Glecaprevir ו-Pibrentasvir.

מדגם המחקר כלל חולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV מגנוטיפ 1-6, עם מחלת כבד מפוצה (עם או בלי שחמת כבד), אשר קיבלו טיפול במשלב G/P למשך 8, 12, או 16 שבועות. המשתתפים סווגו עם הפרעה פסיכיאטרית על-בסיס הרשומה הרפואית ו/או טיפול תרופתי נלווה. החוקרים בחנו את ההיענות לטיפול, יעילות הטיפול (תגובה נגיפית ממושכת 12 שבועות לאחר הטיפול), בטיחות הטיפול ותוצאים לפי דיווח המטופלים.

מבין 2,522 חולים שטופלו במשלב G/P, ב-789 חולים (31%) הייתה עדות להפרעה פסיכיאטרית, כאשר האבחנות הנפוצות כללו דיכאון (64%) וחרדה (27%). ההיענות לטיפול הייתה גבוהה באופן דומה (מעל 95%) בחולים עם ובלי הפרעות פסיכיאטריות.

שיעורי תגובה נגיפית ממושכת לאחר 12 שבועות עמדו על 97.3% בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות ועל 97.5% באלו ללא הפרעות אלו. בקרב חולים עם הפרעות פסיכיאטריות, שיעורי תגובה נגיפית ממושכת לאחר 12 שבועות נותרו מעל 96% לפי הפרעות פסיכיאטריות פרטניות וטיפולים תרופתיים שונים.

בסיכומו של דבר, מרבית האירועים החריגים היו בחומרה קלה-עד-בינונית, עם שיעורים נמוכים של אירועים חריגים חמורים ואירועים חריגים שהובילו להפסקת הטיפול ב-G/P בשתי קבוצות החולים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי משלב G/P הינו טיפול יעיל מאוד, נסבל היטב ומלווה בשיעורי היענות גבוהים בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV והפרעות פסיכיאטריות.

|J Viral Hepat. 2019;26(8):951-960

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן