איזה מדד מאמץ מנבא טוב יותר את העומס על הלב וגם אירועים קרדיו וסקולריים עתידיים?/מאת ד”ר יעקב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

בדיקת אקו-קרדיוגרפיה במאמץ או סטרס אקו (ר”ת ESE ) מאפשרת הערכה מדויקת יותר שלשינויים איסכמיים(לפי שינויים רגעים בכיווץ אזורי האיסכמיה שנגרמה ר”תRWMA) בעת מאמץ,  מאשרמבחן מאמץהמסתמךרק על שינויי אק”ג(ר”ת GXT), העלולים להופיע או לאו במאמץ, אך בשניהם,יש חשיבות להשגת עומס (כcardiac /myocardial  workload)בעוצמה מספקת.

בדיקתESEמתבססת כמובן על ה GXT  הסטנדרטיובנוסף על הדמיות האקו המתבצעותלפני ומיד לאחר שיא המאמץ. מקובל לסיים את המאמץ בהשגת85% מדופק המטרה בהתאם לגילהנבדק (ר”ת  APMHRכAge  predicted maximum heart rate), ולהשכיבו מידלדגימת הדמיית שיא מאמץ, כדי לא לפספס שינויים רגעים ב RWMA העלולים להעלם במהירות בתחילת שלב ההחלמה.

מאידךמחקרים בעברהדגימו שהמכפלת הדופק בלחץ הדםבעת מאמץ המכונה גםdouble productאו ביתר דיוק    Heart rate blood pressure productר“תHRBPPמעריכה בעקיפין את תצרוכת החמצן של שריר הלב ולכן משקפת את עבודת הלבנאמנה.מדד זה אמנם מופיע לרב בתוצאותESEאך לא כסמן להשגת עומס מספק.

מדד מקסימלי שלHRBPP הMHRBPPהוכח בעבר כמנבא תוצאים קרדיו וסקולריים (ר”תCV)בעתGXT,ואך יעיל יותר ממדדAPMHRבניבוי אירועים CV.

מטרת המחקר:

להעריך אתמדדיהMHRBPPו הAPMHRכסמניcardiac workloadבעתESEשלילי לאיסכמיה, כאשראירועיםCVבתקופת מעקב ממוצעת, מהווים משתני תוצא. משתני תוצא שנכללו היו מוות מסיבה CV, אוטם לא קטלני, שבץ או אי ספיקת לב, או רה וסקולריזציה לאורך המעקב.

שיטות:

מחקר רטרוספקטיבי ממרכז יחיד אוסטרלי על מדגם של 712 מטופלים עוקבים בין 2010-2014 , שנבחרו מתוך כל אלה שעברו בדיקת ESE בחשד ל IHD לאחרפרוטוקול מאמץsymptom limitedלפיBRUCEללאRWMAבהדמיה. הנתונים הדמוגרפיים, איסוף הנתונים, ובהמשך המעקב ערכו 4.4±2.2 שנים.

לתוצאות ולמסקנות באתר האיגוד הקרדיולוגי

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן