במאמר חדש שפורסם בכתב העת The BMJ מוצגות שתי עמדות של רופאים בנושא בדיקות סקר לאבחנה של פרפור פרוזדורים. מצד אחד, פרופ’ פטריק מורן מדבלין טוען כנגד בדיקות סקר להפרעת הקצב, בטענה עיקרית כי אין עדויות מספקות התומכות בגישה זו; מנגד, פרופ’ מארק לואן מסאות’המפטון לא מסכים וטוען כי העדויות הקיימות בהחלט מספקות בכדי לתמוך ביישום בדיקות סקר ארציות לפרפור פרוזדורים.
פרופ’ לואן פותח את הדברים ומציין כי לצד העליה בשיעורי הימצאות פרפור פרוזדורים, יש דיון רב בין מומחים בינלאומיים בנוגע לבדיקות סקר להפרעת הקצב והאפשרות כי מתן נוגדי-קרישה יוכל לסייע במניעת אירוע מוחי על-רקע הפרעה זו בחולים שיאובחנו הודות לבדיקות סקר אלו.
אמנם אין די מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא, אך הממצאים ממחקרי עוקבה מציעים כי זיהוי פרפור פרוזדורים במסגרת בדיקות סקר אינו מצב שפיר, כך שיש לשקול מתן נוגדי-קרישה לטיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים וגורמי סיכון נוספים.
אחד המחקרים בחן מקרים של פרפור פרוזדורים שזוהה באקראי בקרב נבדקים ללא-תסמינים. מהממצאים עלה כי טיפול בנוגדי-קרישה לווה בירידה משמעותית בסיכון לתמותה ובסיכון לאירוע מוחי.
פרופ’ לואן מאמין כי מאמצי סקירה לזיהוי הפרעת הקצב עשויים להביא לשיפור היקף טיפול הולם בנוגדי-קרישה באוכלוסיה זו, להפחית את הנזקים האפשריים משנית לבירור מיותר וטיפול שגוי. בכל הנוגע לזיהוי פרפור פרוזדורים, אלגוריתמים אוטומטיים הוכחו כבעלי רגישות וסגוליות גבוהות. רופאים יכולים לזהות נכונה מקרה של פרפור פרוזדורים באמצעות תרשים אק”ג הכולל ליד יחיד, וניתן להפחית את הסיכון לטיפול בקרב אלו עם תוצאות חיוביות-שגויות.
מחקר הסקירה STROKESTOP, שנערך לאורך 14 ימים, הוביל לזיהוי פרפור פרוזדורים חדש ב-3% מהנבדקים שנסקרו, כאשר למעלה מ-90% מהם המשיכו לטיפול נוגד-קרישה.
מנגד, פרופ’ מורן טוען כי יש עוד לבחון את התועלת של בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים בכל הנוגע לתוצאות אירועים מוחיים, השילוב האידיאלי של גישות סקירה, אוכלוסיית היעד ובדיקת הסקר. מחקרים קודמים הראו כי בדיקות סקר מעלות את שיעורי זיהוי פרפור פרוזדורים, אך אין מחקרים אקראיים ומבוקרים המוכיחים כי בדיקות סקר מפחיתות את חומרת או היארעות אירועים מוחיים.
העניין הבינלאומי הגובר בנושא בדיקות סקר להפרעת הקצב חייב להבטיח כי פערי הידע הללו בנושא יזכו למענה ולא להתעלם מכך כחלק מהרצון לנקוט פעולה.
עוד מציין פרופ’ מורן כי לבדיקות הסקר להפרעת הקצב יש גם סיכונים אפשריים: סיכון לדימום עקב טיפול בנוגדי-קרישה, השפעות משנית לתיוג החולים עם בעיה רפואית משמעותית, כמו גם עליה בעלויות וניצול משאבים בכדי לבחון התערבויות בעקבות אבחנה זו.
חוקרים עורכים בימים אלו מחקרים קליניים במטרה למצוא מענה לחלק גדול מהחששות שלא זכו למענה ויש להמתין לתוצאות המחקרים הללו, במקום לרוץ קדימה וליישם התערבות יקרה, שייתכן ותתגלה כי אינה בעלת תועלת רבה.
BMJ 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!