בקרב אחים ואחיות לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) תועד סיכון מוגבר לתסמונת כלילית חדה, כך מדווחים חוקרים משבדיה במהלך הכנס השנתי מטעם EULAR (European League Against Rheumatism).
החוקרים התבססו על מאגרי חולים משבדיה וזיהו 7,663 חולים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת בין 1996-2015 ואת האחים והאחיות שלהם (10,962 משתתפים), להם התאימו לפי גיל ומין חמישה משתתפים מהאוכלוסיה הכללית (35,825 משתתפים) ואת האחאים שלהם (48,162 משתתפים). לצורך המחקר, החוקרים לא כללו חולים עם היסטוריה של תסמונת כלילית חדה.
לאורך ארבע קבוצות המחקר, שיעורי היארעות תסמונת כלילית חדה נעו בין 2.2% ועד 3.4%. בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, יחס הסיכון לתסמונת כלילית חדה בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית עמד על 1.44, בעוד שבקרב אחאים של חולים אלו נרשם יחס סיכון של 1.23.
החוקרים גם סיווגו את החולים לפי נוכחות Rheumatoid Factor ומצאו כי ההשפעה של האחים והאחיות הייתה תקפה כמעט אך ורק לאלו שהיו חיוביים ל-Rheumatoid Factor.
הממצאים לפיהם אחאים של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית מצויים בסיכון מוגבר לתסמונת כלילית חדה מרמזים לאפשרות כי ישנם מסלולים משותפים למחלות אלו, אך יש עוד לבחון את היקף ההשפעה של הנטיה הגנטית וההשפעה הסביבתית.
מהמחקר עולה עוד כי תהליכי דלקת אינם האחראי היחיד לסיכון הקרדיווסקולארי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. החוקרים קוראים להפחית את הסיכון של האחאים למחלה כלילית ע”י מתן דגש לגורמים אחרים, דוגמת אורחות חיים. התערבויות לשינוי אורחות חיים הן לא-יקרות, לא-רעילות ועשויות לסייע למספר מחלות אחרות.
המסקנה של החוקרים היא כי לא ניתן לברוח מהנטיה הגנטית, אך ניתן לשער כי משלב נטיה גנטית עם אורח חיים לא-בריא, בתוספת תהליכי דלקת, מוביל לסיבוכים נרחבים. לכן, הפחתת תהליכי דלקת עשויה לסייע בהפחתת הסיכון הנ”ל.
מתוך כנס EULAR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!