פעילות גופנית עשויה למנוע פסיכוזה בצעירים בסיכון גבוה (J Clin Psychiatry)

פעילות גופנית עשויה לשפר תסמינים חיוביים ושליליים, כמו גם תפקוד חברתי וקוגניטיבי, בצעירים בסיכון גבוה במיוחד לפסיכוזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה המניעתית של פעילות גופנית על תסמיני סכיזופרניה וגם לבחון את ההשפעה על ההיפוקמפוס, אזור במוח בו לעיתים קרובות ניתן לזהות שינויים טרם הופעת פסיכוזה.

לצורך כך, הם בחנו 12 מתבגרים או מבוגרים צעירים בסיכון גבוה במיוחד לפסיכוזה (גילאי 16-24 שנים), אשר דיווחו על אורח חיים יושבני בעיקרו. המשתתפים השלימו שאלוני Structured Interview for Prodromal Syndromes לפני ואחרי התערבות פעילות גופנית לאורך 12 שבועות, במטרה לאפשר לחוקרים לאבחן תסמינים מוקדמים ולעקוב אחר שינויים בתסמינים חיוביים ושליליים.

המשתתפים חולקו באקראי לפעילות גופנית 2 או 3 פעמים בשבוע והתאמנו ב-65-85% מצריכת החמצן המקסימאלית במשך 30 דקות בכל פעם, תחת השגחה של פיזיולוג ספורט. התסמינים החיוביים והשליליים, תפקוד חברתי, תוצאות הערכה נוירו-קוגניטיבית, כושר קרדיווסקולארי ומבנה ההיפוקמפוס וקישוריות תפקודית נבחנו לפני ואחרי המחקר.

בסופו של דבר, תשעה משתתפים השלימו את ההתערבות. בקרב המשתתפים במחקר תועד שיפור בתסמינים החיוביים והשליליים ובתפקוד החברתי; עוד זוהה שיפור בתחומים רבים בתפקוד הקוגניטיבי וכן עליה בקישוריות הפונקציונאלית בין ההיפוקמפוס השמאלי והקורטקס האוקסיפיטלי לאחר 12 שבועות פעילות גופנית.

תוצאות המחקר מעידות כי התערבות פעילות גופנית אפשרית במדגם של צעירים בסיכון גבוה במיוחד ועשויים לסייע בשיפור תפקוד קליני, חברתי וקוגניטיבי, וכן להשפיע לטובה על שינויים בתפקוד המוח באזורים שנקשרו עם התפתחות פסיכוזה. ממצאים אלו מהווים את הבסיס למחקר אקראי ומבוקר בשלב 2.

J Clin Psychiatry. 2017;78:e1167-e1173

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן