אין הוכחות מספקות התומכות בבדיקות סקר לסקוליוזיס (JAMA Pediatr)

במסמך המלצות עדכני אודות בדיקות סקר שגרתיות לסקוליוזיס אסימפטומטית במתבגרים, מומחי ה-USPSTF (US Preventive Services Task Force) אינם יוצאים עוד כנגד בדיקות הסקירה, אך קובעים כי אין מספיק עדויות בכדי לקבוע את המאזן בין העלות והתועלת של גישה זו.

ההמלצה העדכנית משקפת את הממצאים שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת JAMA וכוללת עדויות חדשות המרמזות לתועלת של בדיקות סקר לסקוליוזיס.  ההצהרה בדירוג “I” מבטלת את ההמלצה הסופית של האיגוד בשנת 2004 כנגד בדיקות סקר של אוכלוסיה זו, שהתקבלה על בסיס עדויות בדירוג D (דהיינו, ודאות מתונה או גבוהה כי לשירות או הטיפול אין תועלת או כי הנזקים עולים על התועלת). המלצה בדירוג I משמעה כי חסרות עדויות בנושא, העדויות הן באיכות ירודה, או סותרות, ולכן אינן מספקות בכדי להעריך את מאזן עלות/תועלת של טיפול או שירות.

בפרט, העדויות מעידות כי תכניות סקירה על-בסיס בדיקת Adams Forward Bend Test בשילוב עם מדידות Scoliometer ו-Moire Topography הן בעלות הרגישות (93.8%) והסגוליות (99.2%) הגבוהות ביותר. משלב זה גם מוביל לערך המנבא החיובי הגבוה ביותר (81%) ועל-בסיס מחקר אחד, לשיעור התוצאות החיוביות-שגויות הנמוך ביותר (0.8%). בדיקות סקר המבוצעות באופן חד-פעמי מלוות בשיעור הגבוה ביותר של תוצאות חיוביות-שגויות.

בניגוד לסקירת העדויות בשנת 2004, שזיהתה נזקים מתונים על-רקע טיפול במתבגרים שזוהו בבדיקות סקירה ואובחנו עם סקוליוזיס אידיופטית באותה עת, כולל טיפול מיותר, הסקירה החדשה זיהתה עדויות הולמות לפיהן הטיפול עשוי להפחית התקדמות סקוליוזיס במתבגרים עם עקמת קלה או מתונה ועדויות מוגבלות בלבד לנזקים בעקבות בדיקות הסקר והטיפול.

בדומה לסקירה משנת 2004, החוקרים לא זיהו גם עתה עדות ישירה הקושרת בין בדיקות הסקר ובין תוצאות רפואיות ועדויות לא-מספקות אודות טיפול המשלב פעילות גופנית וניתוח. לכן, המומחים קובעים כי העדויות הנוכחיות אינן מספקות בכדי לקבוע את המאזן בין הסיכון והתועלת עקב בדיקות סקר של מתבגרים לזיהוי סקוליוזיס אידיופטית.

למרות העדויות הלא-מספקות, איגודים מקצועיים רבים, כולל ה-American Academy of Orthopaedic Surgeons, ה-Scoliosis Research Society, ה-Pediatric Orthopadic Society of North America וה-American Academy of Pediatrics, ממליצים על בדיקות סקר לסקוליוזיס בבנות בגיל 10-12 ובבנים בגילאי 13-14.

JAMA Pediatr. Published online January 9, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן