המלצות חדשות מטעם USPSTF בנושא השמנה בילדים ומתבגרים (JAMA)

בהנחיות חדשות מטעם ה-USPSTF (US Preventive Services Task Force) נקבעו המלצות לרופאים להשלים בדיקות סקר של ילדים ומתבגרים בגילאי 6 שנים ומעלה, ובנוכחות השמנת-יתר, להפנותם לתכנית התערבות התנהגותית במשך לפחות 26 שעות במטרה להביא לירידה במשקל. ההמלצות החדשות מהוות עדכון להנחיות קודמות של הארגון אודות בדיקות סקר להשמנה בילדים בגילאי 6 שנים ומעלה, שפורסמו בשנת 2010.

הבדיקה המומלצת לסקירת ילדים ומתבגרים להשמנה הינה מדד מסת הגוף. מאחר והמשקל והגובה נמדדים באופן שגרתי במהלך ביקורים מתוכננים במרפאה, ההמלצה אינה מתייחסת לתדירות בה יש להשלים בדיקות סקר להשמנה.

עם זאת, השמנה בילדים ומתבגרים מוגדרת על-פי מדד מסת גוף באחוזון 95 ומעלה לגיל ומגדר. מומחי ה-USPSTF מצאו כי התערבויות התנהגותיות לאורך 26  שעות ומעלה מלוות בירידה מוצלחת במשקל הגוף למשך עד 12 חודשים, ללא נזקים נלווים.

מצד שני, העדויות התומכות בהתערבויות פחות אינטנסיביות אינן כה ברורות ותכניות שאינן חושפות את המשתתפים לתכנית נתונה למשך לפחות 26 שעות על-כן אינן מומלצות. סוג ההתערבויות המומלץ להפחתת משקל כולל מרכיבים שונים, אך ללא תלות בסוג ההתערבות, המפגשים לרוב כוללים ייעוץ בנושאי תזונה ופעילות גופנית.

עוד ניתן ללמד את המשתתפים כיצד לקרוא את התוויות על מוצרי מזון, במטרה לתמוך בהרגלי תזונה בריאים יותר. התערבויות מוצלחות מנסות לעודד גם משתתפים להגביל את הגישה למזונות מועדפים ולהגביל זמן מסך, לקבוע יעדים ולפתור בעיות הנוגעות לאכילה בריאה ופעילות גופנית.

התערבות התנהגותית מקיפה לאורך תקופת זמן ארוכה יותר, הכוללת 52 שעות ומעלה, דורשת הפניה מרופאים, להם בהחלט אין זמן לספק תכנית כזו במסגרת ראשונית.

באשר ל-Metformin או Orlistat, מומחי ה-USPSTF מסכמים כי שתי התרופות מלוות בירידה במשקל במתבגרים, אך סך הירידה במשקל המיוחס לתרופות אלו הוא קטן מאוד. לפיכך, הם מסכמים כי המהשמעות הקלינית של ירידה במשקל בעקבות טיפול תרופתי עדיין אינה ברורה.

המומחים קובעים בודאות מתונה כי סך התועלת של בדיקות סקר להשמנה בילדים ומתבגרים בגילאי 6 שנים והצעה או הפניה להתערבות מקיפה ואינטנסיבית לשינוי התנהגותי במטרה לעודד שיפור במשקל הגוף היא מתונה.

JAMA. 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן