מדד סידן בעורקים הכליליים מנבא סיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם מחלת כליות כרונית (JAMA Cardiol )

ממצאים חדשים תומכים בקשר משמעותי ובלתי-תלוי בין מדדי סידן בעורקים הכליליים (CAC או Coronary Artery Calcium) ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם ותמותה מכל-סיבה בחולים עם מחלת כליות כרונית, שאינם תחת טיפולי דיאליזה.

יתרה מזאת, מהנתונים עלה כי מדד הסיכון מהווה שיפור משמעותי בחיזוי הסיכון מעבר לזה המתקבל על-בסיס גורמי הסיכון הידועים והחדשים למחלות לב וכלי דם.

החוקרים בחנו את גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם ב-1,541 חולים שאינם תחת טיפולי דיאליזה, בגילאי 21-74 שנים וללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם. המשתתפים גויסו בין השנים 2003-2008 למחקר Chronic Renal Insufficiency Cohort. כל המשתתפים השלימו בדיקת CAC באמצעות בדיקת CT וסווגו לקטגוריות לפי מדדי CAC: מדד אפסי, מדד בין 0-100 ומדד גבוה מ-100.

בהשוואה לאלו עם מדד CAC אפסי, במשתתפים עם עדות לסידן בעורקים הכליליים תועדו  מדדי מסת גוף גבוהים יותר, לחץ דם גבוה יותר, המוגלובין מסוכרר גבוה יותר, רמות גבוהות יותר של פוספור, High-Sensitivity Troponin T, N-terminal Pro-BNP, FGF-23 וחלבון בשתן, אך רמות נמוכות יותר של כולסטרול כולל, HDL ו-LDL, כמו גם קצב פינוי גלומרולארי משוער.

במהלך מעקב ממוצע של 5.9 שנים, תועדו 188 אירועים קרדיווסקולאריים, כולל 60 התקפי לב, 120 אירועי אי-ספיקת לב ו-27 אירועים מוחיים, עם סך כולל של 137 מקרי תמותה מכל-סיבה.

בהשוואה לחולים עם מדד CAC אפסי, באלו עם מדד CAC עד 100 או גבוה מ-100 תועדה היארעות מצטברת גבוהה של מחלות לב וכלי דם, התקפי לב, אי-ספיקת לב ותמותה מכל-סיבה.

בכל קטגוריית סיכון למחלה טרשתית לפי סיווג ה-ACC/AHA, הסיכון למחלה קרדיווסקולארית היה מוגבר משמעותית עם מדדי CAC גבוהים יותר לאחר תקנון למגדר, מוצא/גזע ואתר קליני.

לאחר התקנון המלא, יחסי הסיכון לכל לוגריתם סטיית תקן של מדד CAC עמד על 1.40 למחלה קרדיווסקולארית, 1.44 לאוטם לבבי, 1.39 לאי-ספיקת לב ו-1.19 לתמותה מכל-סיבה. המודל כלל מספר גורמי סיכון מוכחים, כולל אלו של ה-AHA/ACC וכן גורמי סיכון חדשים בחולים עם מחלת כליות כרונית, דוגמת רמות פוספור, NT-proBNP וקצב פינוי גלומרולארי משוער.

לסיום, הכללת מדד CAC במודל החיזוי הובילה לעליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית במדד C Statistics לחיזוי מחלה קרדיווסקולארית, בהשוואה לכל יתר גורמי הסיכון האחרים למחלות לב וכלי דם.

החוקרים סבורים כי לממצאים אלו עשויות להיות השלכות משמעותיות מאחר ומחלות לב וכלי דם מהוות את הגורם המוביל לתמותה של חולים עם מחלת כליות כרונית.

JAMA Cardiol 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן