מנתונים שפורסמו בכתב העת Mayo Clinic Proceedings עולה כי נמק של עצם הלסת אירע בשכיחות של מטופל אחד מבין 2,000 מטופלים ללא מחלה ממארת, בעקבות טיפול תוך-ורידי בביספוספנטים בשל אוסטיאופורוזיס.
החוקרים טוענים כי הטרגדיה האמיתית נוגעת לכך שמרבית הגברים והנשים לאחר שבר ירך בשל אוסטיאופורוזיס אינם מטופלים, פשוט בשל חשש מתופעת לוואי נדירה מאוד.
החוקרים בחנו את נתוני מדיקייר להשוואת היארעות נמק של עצם הלסת בקרב קרוב ל-11,100 חולים עם ממאירות, לעומת למעלה מ-18,300 חולים ללא ממאירות, שקיבלו טיפול תוך-ורידי בביספוספנטים.
שיעור מקרים חשודים לנמק של עצם הלסת בקרב חולים לאחר טיפול תוך-ורידי ב-Zoledronic Acid עמד על 0.42% באלו עם ממאירות לעומת 0.05% באלו ללא ממאירות.
בתת-קבוצה של חולים שקיבלו 1-5 עירויים של Zoledronic Acid, הסיכוי להתפתחות נמק של עצם הלסת בתוך שש שנים עמד על 0.61% בחולים עם ממאירות ועל 0.08% באלו ללא ממאירות, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית.
החוקרים כותבים כי כמעט כל המקרים של נמק של עצם הלסת תועדו בחולים עם ממאירות שקיבלו את התרופה למניעת התפשטות הממאירות לעצמות. חולי סרטן מטופלים במינונים הרבה יותר גבוהים של ביספוספנטים, בהשוואה לחולי אוסטיאופורוזיס.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אל מול השיעור הנמוך של נמק של עצם הלסת בחולי אוסטיאופורוזיס בעקבות טיפול תוך-ורידי בביספוספנטים יש לקחת בחשבון את התועלת האפשרית של טיפולים אלו במניעת שברי ירך ושברים אחרים.
Mayo Clin Proc 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!