מנתוני מחקר Rotterdam Study, שפורסמו בכתב העת Hypertension, עולה כי הסיכון של אדם מבוגר לאירועים מוחיים ותמותה אינו תלוי רק בנוכחות/העדר לחץ דם גבוה בגיל העמידה, אלא גם בשינויים בלחץ הדם לאורך הזמן.

לדוגמא, עליה חדה ועקבית בלחץ הדם לאורך עשרות שנים בבגרות ולחץ דם מוגבר רק בגיל העמידה מלווים שניהם בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים ותמותה, בעוד שלחץ דם המוגבר באופן מתון בשנות הבגרות מנבא אירועים מוחיים בלבד. בשני המקרים, העליה בסיכון הינה בהשוואה לעליה הדרגתית בלחץ הדם לאורך חמישה עשורים בבגרות.

מחקר Rotterdam הינו מחקר פרוספטקיבי, מבוסס-אוכלוסיה, שהחל בשנת 1990 וכלל אנשים בגיגלאי 55 שנים ומעלה. החוקרים הגדירו ארבע מגמות לחץ דם סיסטולי ובחנו את הקשר עם הסיכון לאירועים מוחיים ותמותה בחמישה ביקורי מעקב. המדגם כלל 7,983 משתתפים משנת 1990 ועד 2011.

המגמה הראשונה והכי נפוצה, שתועדה בקרוב ל-5,000 משתתפים, תיארה עליה הדרגתית בלחץ הדם מלחץ דם סיסטולי ממוצע של 120 מ”מ כספית במהלך חמשת העשורים הבאים, עם עליה איטית עד ממוצע של 160 מ”מ כספית (קבוצה 1). בקבוצה קטנה יותר שכלל 822 משתתפים נרשמו מדדי לחץ דם סיסטולי גבוהים יותר בתחילת הדרך, עם עליה חדה יותר במהלך השנים. לחץ הדם הסיסטולי עלה לממוצע של 200 מ”מ כספית (קבוצה 2). הקבוצה השלישית כללה 870 משתתפים, והתאפיינה בלחץ דם סיסטולי גבוה באופן בינוני, עם ממוצע של 140 מ”מ כספית, לאורך גיל העמידה (קבוצה 3). באלו בקבוצה הרביעית תועד לחץ דם סיסטולי מוגבר (ממוצע של 160 מ”מ כספית) בתחילת הדרך, עם ירידת לחץ דם לאחר גיל 65 (קבוצה 4).

קבוצת החולים עם לחץ דם גבוה בגיל העמידה ואלו עם לחץ דם תקין בגיל העמידה אך עליה חדה תועד הסיכון הגבוה ביותר לאירועים מוחיים ותמותה עד גיל 80 שנים.

עד לתום המעקב, למעלה ממחצית מהחולים בקבוצה 1 הלכו לעולמם בשל גורמים שאינם קשורים לאירועים מוחיים, כמו גם 70% מאלו בקבוצה 2. שליש מהחולים בקבוצה 3 גם הלכו לעולמם עד לתום המעקב, כמו גם 75% מאלו בקבוצה 4. בין 20-25% ממקרי התמותה שאינה על-רקע אירועים מוחיים בכל ארבע הקבוצות היו על-רקע אירועים קרדיווסקולאריים.

החוקרים כותבים כי הממצא החדש העולה מהמחקר נוגע למהירות עליית לחץ הדם לאורך השנים והסיכון לאירועים מוחיים ותמותה.

Hypertension

לידיעה במדסקייפ